פסיכיאטריה

כמעט אחד מכל עשרה מבוגרים בארצות הברית עומד בקריטריונים האבחנתיים של דיכאון פעיל (מתוך Morbidity and Mortality Weekly Report)

מאת ד”ר בן פודה שקד

מדו”ח חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Morbidity and Mortality Weekly Report מטעם ה-Centers for Disease Control and Prevention (CDC) האמריקאי עולה כי קרוב ל-9% ממבוגרים בארצות הברית עומדים בקריטריונים האבחנתיים לדיכאון פעיל. עם זאת, החוקרים מציינים שונות גיאוגרפית משמעותית בהימצאות של דיכאון, עם הריכוז הגבוה ביותר בחלקה הדרום-מזרחי של ארה”ב.

החוקרים מסבירים כי דיכאון הינה הפרעה נפשית שכיחה ולעיתים מגבילה. הם מזכירים כי מחקר קודם אשר פורסם בנושא בירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) בשנת 2003 הראה כי בשנים 2001-2002 6.6% מהאוכלוסיה המבוגרת בארה”ב דיווחו על כך שחוו הפרעת דיכאון מאג’ורי (Major Depressive disorder, MDD) ב-12 החודשים החולפים.

בדו”ח הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את שכיחותו של דיכאון פעיל באמצעות שאלון ה-Patient Health Questionnaire 8 (PHQ8) בסקר ה-Behavioral Risk Factor Surveillance System בין השנים 2006-2008. לצורך כך, הוגדר דיכאון פעיל כהתאמה לקריטריונים של דיכאון מאג’ורי או לחילופין לאלו של ‘דיכאון מסוג אחר’ במהלך השבועיים שקדמו לסקר.

החוקרים מדווחים כי בקרב 235,067 מבוגרים מלמעלה מ-45 מדינות, ענו 9.0% על הקריטריונים לדיכאון פעיל, לרבות 3.4% אשר ענו לקריטריונים של דיכאון מאג’ורי. הם מוסיפים כי הערכות ברמת המדינה לדיכאון פעיל נעו בין 4.8% בדקוטה הצפונית ל-14.8% במיסיסיפי. ביחס לדיכאון מאג’ורי, הראתה שוב דקוטה הצפונית את השיעור הנמוך ביותר (1.5%) בעוד שמיסיסיפי ומערב וירג’יניה הראו את השיעור הגבוה ביותר (5.3%).

בנוסף, מצאו החוקרים כי ההימצאות של דיכאון מאג’ורי עלתה עם הגיל, מ-2.8% בקרב נבדקים בגילאי 18 עד 24 שנים ל-4.6% בקרב שני 45-64 שנים. עם זאת, ההימצאות של דיכאון ירדה ל-1.6% בקרב אלו בגיל 65 שנים ומעלה.

החוקרים מוסיפים כי הנבדקים אשר נטו יותר לענות לקריטריונים של דיכאון פעיל היו בוגרים צעירים ובגיל העמידה, נשים, מיעוטים גזעיים ואתניים, אלו עם רמת השכלה של פחות מתיכון, אלו שהיו נשואים בעברם, נבדקים מובטלים או שאינם מסוגלים לעבוד ואלו ללא ביטוח רפואי.

לטענת החוקרים, ממצאיהם אלו עשויים לשמש לשם מעקב אחר ההימצאות של דיכאון, קביעת יעדי בריאות, הקצאת כספים והערכת מדיניות ותוכניות התערבות קיימות. בנוסף, הם מציעים כי תוצאותיהם עשויות לסייע להכוונת תוכניות של בריאות הנפש ומחלות כרוניות ברמת המדינות. יש לנטר את ההימצאות של הפרעות דכאוניות על ידי משרדי בריאות הציבור הלאומיות באמצעות מעקב, ולייעד אוכלוסיות המצויות בסיכון לכך לתוכניות התערבות מתאימות, הם מציעים.

Morb Mortal Wkly Rep. 2010;59:1229-1235

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה