מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בגיליון ספטמבר של הירחון PLoS One, עולה כי מינון גבוה של תוספי ויטמין B, הכוללים B12, B6 וחומצה פולית עשוי לסייע בהאטת התפתחות אטרופיה מוחית בקשישים עם פגיעה קוגניטיבית קלה.

החוקרים מסבירים כי השפעת התוספים קשורה לרמות ההומציסטאין הבסיסיות, כאשר באופן כללי תוספי ויטמין B שניתנים במינון גבוה דיו על מנת להוריד רמות הומוציסטאין הראו השפעה ניכרת על אטרופיה מוחית בהשוואה לפלצבו.

בנוסף, ההשפעה הייתה משמעותית ביותר בקרב אלו שסבלו מן הרמות הגבוהות ביותר של הומוציסטאין.

מחקרים שעסקו בהדמיה מוחית הדגימו כי אפילו בקשישים בריאים, המוח מתכווץ בשיעור של כ- 0.5% בשנה.  באלו עם מחלת אלצהיימר, הקצב מואץ לכ- 2.5% בשנה, ואלו עם הפרעה קוגניטיבית קלה מדגימים שיעור התכווצות המצוי בין שני הערכים הנ”ל.

החוקרים מציינים כי היות ורמות הומוציסטאין עשויות להיות מווסתות ע”י ויטמינים מקבוצת B, לאור חלקם במטבוליזם של הומוציסטאין, ועל כן הניחו כי הפחתת רמות הומוציסטאין ע”י מתן ויטמינים אלו עשויה להפחית תהליכי התכווצות מוחית.

מחקר ה- VITACOG הינו מחקר חד מוסדי כפול סמיות בבחירה אקראית שבדק מינון גבוה של תוספי ויטמין B לעומת פלצבו ב- 271 נבדקים מעל גיל 70 שנים עם אבחנה של הפרעה קוגניטיבית קלה.

הטיפול בתוספים כלל 0.8 מ”ג ליום של חומצה פולית, 0.5 מ”ג ליום של ויטמין B12 ו 20 מ”ג ליום של ויטמין B6.  משך הטיפול בתוספים או בפלצבו ארך 24 חודשים. 

החוקרים מציינים את המינון הגבוה של ויטמין B12 שניתן, אשר נועד להתגבר על בעיות ספיגה אפשריות באוכלוסיה הקשישה.

היעד העיקרי של המחקר הנוכחי היה אומדן השינוי בשיעור האטרופיה המוחית שהוערך באמצעות בדיקות MRI.

168 נבדקים עברו MRI מוחי בתחילת המחקר ובסופו, 85 בקבוצת הטיפול ו 83 בקבוצת הפלצבו.

מתוצאות המחקר עולה כי שיעור האטרופיה המוחית היה משמעותית נמוך יותר בקרב קבוצת הטיפול, כאשר שיעור האטרופיה הממוצע לשנה היה 0.7% בקבוצת הטיפול לעומת 1.08% בקבוצת הפלצבו (p = 0.001).

כמו כן נמצאה אינטראקציה מובהקת בין הטיפול ובין רמות ההומוציסטאין בתחילת המחקר; בקרב אלו עם רמות בסיסיות של מעל 13 מיקרומול/ל’, אטרופיה מוחית הייתה נמוכה ב- 53% עם טיפול (p = 0.001).  לא נצפו אינטראקציות עם רמות בסיסיות של חומצה פולית או רמות B12.

יש לציין כי המחקר לא נועד לבדוק השפעת קצב התפתחות אטרופיה מוחית על רמת הקוגניציה, אולם ניתוח של המידע הקיים הדגים כי קצב מוגבר של אטרופיה היה כרוך במדדים נמוכים יותר של דירוג תפקוד קוגניטיבי.

בנוסף להדמיות מוחיות, הנבדקים עברו מבחנים נוירו פסיכולוגיים לבדיקת זיכרון אפיזודי וסמנטי, תפקוד ביצועי ותשומת לב סלקטיבית לאחר שנתיים של טיפול.

לאחר תקנון לגיל, מין, השכלה ו apolipoprotein E ε4, לא הודגמו הבדלים משמעותיים בין קבוצת הטיפול וקבוצת הפלצבו.

יחד עם זאת, אלו שהחלו את המחקר עם רמות הומוציסטאין גבוהות בקבוצת הפלצבו, הדגימו ירידה בציוני המבחנים במהלך שתי שנות המחקר, בעוד שבקבוצת הטיפול לא הודגמה כלל ירידה.

נתונים באשר לבטיחות הטיפול לא העלו כל חשש, אולם יש להדגיש כי המחקר היה קטן וקצר.

במחקר קרדיו-וסקולארי בשם NORVIT, יחד עם זאת, הודגמה נטייה לסיכון מוגבר לסרטן באלו שקיבלו תוספי ויטמין B, אולם נראה כי סיכון זה הודגם בקרב מעשנים בלבד.

באותו מחקר, יש לציין כי לא נמצאה יעילות לויטמינים מקבוצת B בהיבטים של תפקוד קוגניטיבי בקשישים בריאים.

בתגובה על המחקר מציינים המומחים כי תוצאותיו אינן מפתיעות, ועולות בקנה אחד עם הדעה הרווחת לפיה יש להוריד רמות גבוהות של הומוציסטאין בקרב אלו הסובלים מכך, אולם לא ברור מהי ההשפעה על הורדת רמות הומוציסטאין שאינן מאוד גבוהות.

לדברי המומחים יש לבצע מחקרים דומים בסדרי גודל משמעותיים יותר ולנסות לאושש את הממצאים שהועלו במחקר הנוכחי, וכן לבצע הערכות הדמייתיות נוספות שלא בוצעו בשלב זה.

PLoS ONE

לידיעה במדסקייפ