מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול הורמונאלי אינו מונע התפתחות דיכאון בנשים לאחר מנופאוזה. עם זאת, בנשים המפסיקות את הטיפול ההורמונאלי קיימת סבירות גבוהה יותר להופעת תסמיני דיכאון.
לדברי החוקרים, לאור הממצאים, על רופאים לעקוב מקרוב אחר הבריאות הנפשית ומצב הרוח של נשים, כאשר מתקבלת ההחלטה על הפסקת הטיפול ההורמונאלי החליפי.
בשנת 2002, במחקר WHI (Women’s Health Initiative) נחשפו עדויות לפיהן טיפול הורמונאלי חליפי עשוי להפחית את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית בנשים הנוטלות תרופות אלו לאחר מנופאוזה. למרות שייתכן כי לטיפול הורמונאלי חליפי יש השפעה מגנה מפני סרטן מעי גס ורקטום, הטיפול למעשה מעלה את הסיכון הקרדיווסקולארי בנשים לאחר מנופאוזה.
טיפול הורמונאלי חליפי עודנו הטיפול הטוב ביותר להקלה על תסמיני מנופאוזה דוגמת גלי חום והזעות לילה. עדיין מדובר בטיפול הבחירה בלמעלה מ-25 מיליון נשים ברחבי העולם, הנכנסות לשלב המנופאוזה בכל שנה, מתוכן כ-80% סובלות מתסמיני מנופאוזה במשך שנים.
החוקרים מסבירים כי בנשים קיים סיכון מוגבר להופעת תסמיני דיכאון לראשונה לאחר המעבר למנופאוזה. מחקרים שפורסמו לאחרונה הצביעו על האפשרות כי מתן טיפול טרנסדרמאלי באסטרוגן עשוי לסייע בטיפול בדיכאון בנשים הנכנסות למנופאוזה, אך השפעת ההורמונים חלשה הרבה יותר בנשים שכבר עברו לשלב המנופאוזה.
במטרה לבחון אם טיפול הורמונאלי חליפי עשוי להגן מפני דיכאון בנשים מבוגרות, החוקרים עקבו אחר 4069 נשים צרפתיות, בגיל 65 ומעלה, במשך ארבע שנים.
15% מהנשים נטלו טיפול הורמונאלי, בעוד ש-20% דיווחו כי נטלו את הטיפול בעבר. כ-80% מהנשים שנטלו הורמונים נטלו אסטרוגן טרנסדרמאלי, עם או בלי פרוגסטין.
בתחילת המחקר, כאחת מכל חמש נשים סבלה מתסמיני דיכאון או נטלה נוגדי-דיכאון. 17% מהנשים שלא סבלו מדיכאון בתחילת המחקר, פיתחו תסמיני דיכאון במהלך המעקב.
טיפול הורמונאלי חליפי בהווה לא הפחית את הסיכון של הנשים לפתח תסמיני דיכאון. אך בקרב נשים שהפסיקו את הטיפול ההורמונאלי בתוך שנתיים מתחילת המחקר תועד סיכון גבוה פי שלוש להופעת תסמיני דיכאון. בנשים שנטלו פרוגסטין עם אסטרוגן טרנסדרמאלי תועד סיכון גבוה ב-60% לפתח דיכאון, בהשוואה לנשים שלא נטלו טיפול הורמונאלי חליפי.
החוקרים כותבים כי אין להבין מהממצאים כי לא מומלץ מתן טיפול הורמונאלי חליפי מלכתחילה, מאחר שהפסקת הטיפול מעלה את הסיכון לדיכאון. מומחים רבים ברחבי העולם תומכים במתן טיפול הורמונאלי חליפי לנשים סימפטומאטיות.
החוקרים מציעים כי הרופאים המטפלים יעקבו אחר נשים המחליטות להפסיק את הטיפול ההורמונאלי, ובמידת הצורך, יציעו חלופות אחרות לטיפול בדיכאון.
בנוסף, מתן מרשם לטיפול הורמונאלי ייעשה לאחר בדיקת סקר להערכת יחס עלות/תועלת של כל מטופלת.
ייתכן כי יש עדיפות למתן תכשירים המבוססים על אסטרדיול טבעי, בעיקר אלו הניתנים טרנסדרמאלית, לאור מיעוט תופעות הלוואי (וההשפעה הפוטנציאלית הרבה על תסמינים נוירו פסיכיאטריים).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!