פסיכיאטריה

האם פעילויות בעלות אתגר מנטלי מעכבות התדרדרות קוגניטיבית? (מתוך Neurology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Neurology עולה כי פעילויות בעלות אתגר מנטלי עשויות להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית על ידי עיכוב מועד הופעת הדמנציה, אם כי דחיית הופעת התסמינים עלולה להתלוות לקצב התדרדרות מהיר יותר מרגע שמופיעים.

לטענת החוקרים, ניתן להתייחס לעיכוב במועד הופעת הדמנציה ולמשך המחלה הקצר יותר כתוצא חיובי כפול. הם סבורים כי אורח חיים פעיל מבחינה קוגניטיבית מסייע בדחיית ההופעה הראשונית של פגיעה קוגניטיבית בגיל המבוגר ומאפשרת לפרט ליהנות מתקופה ממושכת יותר של חיוניות קוגניטיבית ועצמאות קוגניטיבית. בהמשך, באם הפרט חי מספיק זמן והמחלה הבסיסית מתקדמת אף על פי כן, הם מאמינים כי כאשר הדמנציה מתחילה להראות את אותותיה מבחינה קלינית, יתכן ואורח חיים פעיל קוגניטיבית מעין זה עלול להיות קשור במהלך פחות שמור של המחלה. בסופו של דבר, הם טוענים, הפרט יכול להשיג פרק זמן קצר יותר של תלות קוגניטיבית ודמנציה לאורך חייו.

החוקרים מזכירים כי מספר מחקרים קודמים הציעו כי אנשים מבוגרים אשר מדווחים על אורח חיים פעיל יותר מבחינה קוגניטיבית הינם בעלי סיכון נמוך יותר לחוות התדרדרות קוגניטיבית או לפתח דמנציה או מחלת אלצהיימר.

במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בשאלה מעט אחרת לדבריהם, וביקשו לבחון מה קורה לאנשים אשר מפתחים מחלת אלצהיימר על אף שהיו פעילים קוגניטיבית בחייהם. הם מציינים כי ישנה השערה לפיה אורח חיים פעיל קוגניטיבית עלול להוביל להתדרדרות מהירה יותר מרגע שמופיעה מחלת אלצהיימר, וכך אכן התגלה במחקרם זה.

החוקרים עשו שימוש בנתונים ממאגר ה-Chicago Health and Aging Project, מחקר לונגיטודינלי מתמשך אשר בוחן גורמי סיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר בקרב תושבים מבוגרים של ארבע שכונות סמוכות זו לזו בשיקאגו.

בניתוח הנתונים הנוכחי נכללו 1,157 נבדקים אשר היו חופשיים מדמנציה בתחילת המעקב, אז גם נתבקשו לדרג את תכיפות השתתפותם בפעילויות שכיחות המאתגרות קוגניטיבית, ואשר נבחרו באופן מיוחד מאחר ועיבוד מידע מהווה חלק מרכזי מהן, ובהן פעילויות כגון צפייה בטלויזיה, האזנה לרדיו, קריאת עיתונים, ספרים או מגזינים, השתתפות במשחקים או ביקור במוזיאון. הדירוג הפרטני של הנבדקים את תכיפות השתתפותם בפעילויות אלו סוכם לכדי ציון ממוצע אשר תוקף בעבר.

החוקרים מדווחים כי במרווחי זמן של מדי שלוש שנים, דגימות מאוכלוסיית המחקר עברו הערכה קלינית וסווגו כבעלי פגיעה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment, MCI) או ללא פגיעה קוגניטיבית. לדבריהם, 395 נבדקים אותרו כבעלי MCI, 148 סבלו ממחלת אלצהיימר ו-614 היו ללא פגיעה קוגניטיבית. בהמשך, מבחנים קצרים של תפקוד קוגניטיבי בוצעו מדי שלוש שנים.

החוקרים מצאו כי במהלך תקופת המעקב, הקצב השנתי של התדרדרות קוגניטיבית גלובאלית בקרב אלו שלא הראו פגיעה קוגניטיבית הואט ב-52% עבור כל נקודה נוספת במדד הפעילות הקוגניטיבית. לא נצפה קשר לדבריהם בין פעילות קוגניטיבית ובין MCI, אולם בקרב חולי האלצהיימר, נמצא כי קצב ההתדרדרות השנתי עלה ב-42% עבור כל נקודה נוספת במדד הפעילות הקוגניטיבית.

לטענת החוקרים, השאלה העולה הינה מדוע הדבר כך. הם מציעים כי הדבר נובע מכך שפעילות קוגניטיבית מסייעת למוח לסבול רמות קלות עד בינוניות של פתולוגיה, אולם בנקודה מסוימת, באם פתולוגיה זו ממשיכה להצטבר, יגיע סף בו הפעילות הקוגניטיבית לא יעילה עוד בבלימת הפגיעה הקוגניטיבית כתוצאה מהפתולוגיה. כך, הם מסבירים, כאשר תסמיני מחלת האלצהיימר נעשים ניכרים קלינית באדם עם היסטוריה שכזו, הם סבורים כי למעשה אותו אדם צבר כבר מידה משמעותית של פתולוגיה במוחו, ברמה גבוהה משמעותית בהשוואה לאנשים אשר חיו אורח חיים פחות מאתגר קוגניטיבית, ולפיכך מראה מחלה חמורה משמעותית בעת הופעת הדמנציה לראשונה, והתדרדרות מהירה יותר לאחר מכן.

במחקר קודם אשר בוצע אף הוא בידי אותה קבוצת חוקרים ופורסם בירחון Neurology בשנת 2007 נשאלו אנשים מבוגרים אשר היו בגיל 80 שנים בתחילת המחקר לא רק אודות הרמה הנוכחית של פעילותם הקוגניטיבית, כי אם גם ביחס לפעילותם בנקודות זמן נוספות במהלך חייהם, החל מגילאי הילדות.

החוקרים מצאו כי פעילות קוגניטיבית קודמת הייתה אף היא גורם מנבא לסיכון להתפתחות דמנציה, אם כי לדבריהם גם כאשר תקננו למידת הפעילות הקוגניטיבית אשר התרחשה לפני הגיל המבוגר, הייתה זו הפעילות שבוצעה במהלך הגיל המבוגר אשר עשתה את ההבדל. בנוסף, תקננו אז החוקרים עבור רמת ההשכלה לאורך החיים ומצב סוציואקונומי, כך שלטענתם המסר ממחקרם הקודם הינו כי לעולם לא מאוחר מכדי להיעשות פעיל קוגניטיבית.

החוקרים סבורים כי על הפעילות להתבצע בצורה שגרתית למשך תקופה ממושכת. לדבריהם, על הפעילות להיות מאתגרת עבור הפרט, ועליה להיות כזו ממנה הוא מפיק הנאה. עצתם הינה תמיד לנסות ולפתח תחביב מאתגר כלשהו אשר ניתן לשנות עם השנים ככל שלומדים אודותיו יותר ולהפכו לדבר מה מלהיב.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי העיקרון של אסטרטגיות מפצות המעכבות את מועד הופעת התסמינים הינו דומה לרעיון של ‘cognitive reserve‘ אשר הוצע בעבר כקשור ברמת ההשכלה או במידה גבוהה יותר של פעילות קוגניטיבית. עם זאת, טוען המומחה כי הפתולוגיה ממשיכה ומצטברת במוח, כך שמרגע ואנשים אלו מאובחנים, הם מראים התדרדרות מהירה יותר. מאחר והמדובר למעשה בדחיית תסמיני המחלה בעוד המחלה ממשיכה לפעול מתחת לפני השטח, הוא מציע כי יש צורך בטיפולים המשנים את מהלך המחלה במטרה לנסות ולעכב בצורה אמיתית את התקדמות המחלה.

Neurology. 2010;75:990-996

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    מנתונים חדשים שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי בין השנים 1994 עד 2003, תשעה חיסוני שגרה בילדות מנעו למעלה מ-1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית. החוקרים בחנו את הנתונים הארציים להערכת התועלת הבריאותית והכלכלית של תשעה חיסונים שנכללו בתכנית החיסונים לילדים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC’s Vaccines […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה