פסיכיאטריה

מחקר ה- TEMPOמדגים את יעילות ובטיחות הטיפול המוקדם באזילקט בחולי פרקינסון (הודעת חברת טבע)

טבע ולונדבק (Lundbeck) הודיעו לאחרונה על ממצאים חדשים אודות טיפול ארוך טווח באזילקט (טבליות רסגילין – RASAGILINE ). תוצאות מחקר ה- TEMPO ושלב ההארכה שלו, אשר פורסמו לאחרונה, הדגימו יעילות, בטיחות וסבילות בטיפול ארוך טווח בקרב החולים בפרקינסון (PD) וכבר בשלבי המחלה המוקדמים. הנתונים פורסמו בגיליון יוני 2010 של כתב העת International Journal of Neuroscience.

“האחוז הגבוה של מטופלים (46%), אשר המשיכו בטיפול באזילקט כתכשיר יחיד (monotherapy) במשך שנתיים במסגרת המחקר, מלמד כי מתן טיפול באזילקט כבר בשלבים המוקדמים של התכנית הטיפולית מהווה חלופה בטוחה ויעילה לשימוש באגוניסטים של דופאמין למשך פרק זמן ממושך,” אמר ד”ר מרק ליו (Mark Lew, M.D), חוקר ראשי וסגן יו”ר המחלקה הנוירולוגית ומנהל האגף להפרעות תנועה, ביה”ס לרפואה ע”ש קק (Keck School of Medicine), אוניברסיטת דרום קליפורניה. “תוצאות אלו מחזקות עוד יותר את התמיכה בגישה ההולכת ומתרחבת של טיפול בחולי פרקינסון בשלבי מחלה מוקדמים יותר, כפי שאף הוכח במחקר הקליני ADAGIO

שני מדדים מקובלים להערכת מחלת הפרקינסון שימשו לניתוח תוצאות מחקר ה- TEMPO ושלב ההארכה ארוך הטווח שלו סולם הדירוג האחיד של מחלת פרקינסון (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale (UPDRS)) וסולם Hoehn & Yahr (H&Y); שני מדדים אלו נמצאים בשימוש נרחב להערכת חומרת התסמינים של מחלת הפרקינסון ותיאור מהלך התקדמותה (ככל שהמחלה מתקדמת יותר כך עולה סולם דירוג המדדים). העליה השנתית הממוצעת בדירוג UPDRS עבור כלל המטופלים באזילקט (כתכשיר יחיד או בשילוב עם תרופות דופמינרגיות אחרות) הייתה נמוכה משתי יחידות UPDRS לשנה (בהשוואה לעלייה ממוצעת 8-12 יחידות בשנה, כפי שבדרך כלל נצפה בחולי פרקינסון שאינם מטופלים). נוסף על כך, רק 25 אחוז מן המטופלים הדגימו התקדמות לדרגה III על-פי סולם H&Y כעבור 5.4 שנים. לפיכך, ממצאי המחקר מראים כי התחלת טיפול באזילקט מהווה אופציה טיפולית יעילה ומעשית וארוכת טווח לחולי פרקינסון כבר בשלבי המחלה המוקדמים.

אודות מחקר ה- TEMPO ושלב ההארכה

מחקר ה- TEMPO [(TVP-1012) in Early Monotherapy for Parkinson’s Disease Outpatients] ושלב ההארכה שלו הינו מחקר רב-מרכזי, כפול-סמיות, אקראי ומבוקר-פלצבו, אשר נערך בקבוצות מקבילות של חולים בפרקינסון בשלב ההתחלתי של המחלה ואשר טופלו ברסגילין אחת ליום. מתוך אוכלוסיית המחקר המקורית, אשר מנתה 398 מטופלים, 360 מטופלים השלימו את השלב כפול-הסמיות של המחקר, ו‑306 מטופלים (85 אחוז) השתתפו בשלב ההארכה (open-label extension). המטופלים היו במעקב לפרק זמן של עד 6.5 שנים (משך המעקב הממוצע היה 3.5 ± 2.1 שנים). לאחר 12 חודשים, ניתנו תרופות נוספות לטיפול במחלת הפרקינסון בהתאם לנדרש.

במהלך 12 החודשים הראשונים למחקר ה- TEMPO טופלו המשתתפים ברסגילין 1 מ”ג ליום או במינון של 2 מ”ג ליום. בשלב ההארכה, כל המטופלים קיבלו תחילה אזילקט במינון של 2 מ”ג ליום. המינון של אזילקט שונה ל‑1 מ”ג ליום עבור כל המשתתפים, לאחר שנתוני היעילות שנאספו במשך חצי שנה לא הצביעו על הבדלים בין שני המינונים השונים.

המטופלים נבדקו אחת לשלושה חודשים בקירוב במהלך שלב ההארכה. בכל ביקור, תיעד החוקר תופעות לוואי אשר דווחו באופן ספונטני, והעריך את הצורך במתן תכשירים נוספים לטיפול במחלת הפרקינסון. הטיפול באזילקט נסבל היטב, עם הפסקות טיפול בשל תופעות לוואי בקרב 11.3 אחוז מכלל המטופלים (45/398). תופעות הלוואי השכיחות יותר, כפי שנצפו במחקר זה, היו זיהומים, כאבי ראש, בחילות, סחרחורת, פציעות מקריות וכאבי מפרקים. בקרב המטופלים אשר פרשו מן המחקר בשל אירוע חריג, הסבירות לקבלת הטיפול באזילקט כתכשיר יחיד (51 אחוז) הייתה דומה לסבירות לקבלת הטיפול באזילקט בשילוב עם תרופות דופמינרגיות אחרות (49 אחוז).

Int J Neurosci. 2010 Jun;120(6):404-8.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון בארצות הברית, כאשר מהנתונים עולה כי רמות אשלגן בדם גבוהות יותר בחולים עם מחלת פרקינסון לעומת מבוגרים ללא מחלת פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין רמות אשלגן בדם ובין […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הפעם עוסק פרופ’ רז בתופעה הנפוצה בעיקר בגיל המבוגר. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה