מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יוני של הירחון American Journal of Psychiatry, עולה כי עבר של ביצוע החלטות שגויות, המרמז על מערכת עונשים ותגמולים לקויה, עלול להיות גורם סיכון לניסיונות התאבדות באנשים בגיל מבוגר יותר.

לדברי החוקרים, המחקר הנוכחי, יחד עם ממצאים של מחקרים שנעשו בעבר ע”י קבוצות שונות, מצביע על כך שפרט לגורמי סיכון ידועים להתאבדות כגון דיכאון, ייאוש, שימוש בחומרים מסוכנים, ולחץ נפשי, עבר של ביצוע החלטות מוטעות בעבר, הינו גורם סיכון  נוסף, אשר דורש התייחסות בהערכת נטיות אובדניות של אדם.

החוקרים מציינים כי התאבדות נפוצה יותר באוכלוסיה הקשישה בהשוואה לכל קבוצת גיל אחרת, וכי ניסיונות התאבדות בגילאי הזקנה הינם קטלניים יותר מאשר אלו המבוצעים בשנות אמצע החיים, ומחציתם עשויים להסתיים במוות.

לטענת החוקרים, ניתן לראות בהתאבדות כתוצאה של החלטה לקויה , ועל כן בחרו החוקרים במחקר זה להעריך את המרכיבים של ביצוע החלטות אשר קשורים בניסיונות אובדניים בגיל המבוגר.

ממחקרים קודמים עולה כי אנשים המבצעים ניסיונות אובדניים סובלים מליקויים בזיכרון וביכולות הביצועיות שלהם.  ממצאים אלו מצביעים על כך שלאנשים עם נטיות אובדניות יש משאבים מוגבלים להתמודדות עם בעיות החיים, אולם הם לא קובעים איזה מנגנון ספציפי הינו לקוי ומוביל אותם לכדי החלטה על התאבדות.

החוקרים הניחו כי למידה המבוססת על מערכת תגמולים ועונשים לקויה, מרכיב בביצוע החלטות, קשורה בניסיונות אובדניים בדיכאון שמופיע בשלבים מאוחרים בחיים.

החוקרים צפו כי אלו שביצעו ניסיונות אובדניים יתעלמו מתגמולים ועונשים בעבר ויתמקדו באופן מוגבר בתגמולים ועונשים אותם חוו לאחרונה.

החוקרים גייסו למחקר הנוכחי 65 נבדקים בני 60 שנים ומעלה.  מתוכם, 15 היו חולי דיכאון שבצעו ניסיונות אובדניים בעבר, 12 חולי דיכאון עם מחשבות אובדניות, 24 חולי דיכאון ללא מחשבות אובדניות, ו 14 נבדקי ביקורת ללא דיכאון וללא מחשבות אובדניות.

כל הנבדקים השלימו משימת למידה הסתברותית עם החלפות, שדרשה מהם ללמוד לבחור אחד מתוך שני מלבנים צבעוניים בכל אחת מ- 80 השאלות.

בשלב הלמידה הראשוני שכלל 40 שאלות, ב- 80% מן השאלות הנבדק מקבל תגמול על בחירת גירוי אחד, ונענש על בחירת הגירוי השני.  ב- 20% מהשאלות, פידבק שקרי מוטעה מועבר, כך שהנבדקים מוענשים על בחירת גירוי אחד, ומתוגמלים על בחירת גירוי שני.

בשלב השני של 40 השאלות, ההסתברויות הוחלפו כך שרוב הזמן, הנבדקים תוגמלו על בחירת הגירוי המוטעה ונענשו על בחירת הגירוי הנכון.

החוקרים מצאו כי בשלב הראשון של המשימה, בו הנבדקים למדו את הסבירות הראשונית, כל הנבדקים הדגימו ביצועים טובים, ממצא המצביע על כך שכל הקבוצות היו דומות במושגים של יכולות למידה כלליות.

יחד עם זאת, בשלב השני, בו הסתברויות החיזוק היו הפוכות, אלו שביצעו בעבר ניסיונות אובדניים הדגימו למידה הסתברותית לקויה, בשונה מנבדקי שאר הקבוצות.

לדברי החוקרים, בשלב השני של המשימה, 83% מאלו שביצעו ניסיונות אובדניים נכשלו.  מדובר בממצא יציב, אשר שרד ניתוח רגישות, לאחר הוצאת נבדקים שהשתמשו בחומרים מסוכנים, ולאחר התאמה לרמת ההשכלה ולחשיפה לתרופות.

ניתוחים נוספים מצאו כי אלו שביצעו ניסיונות אובדניים נכשלו במשימה עקב אחת משתי סיבות החלפה תדירה מדי של התגובות לפידבק המבלבל או שמרנות יתרה שגרמה להיצמדות לגירוי ישן וסירוב לבחור באחר.

החוקרים מדווחים כי אלו שביצעו ניסיונות אובדניים בעבר נטו לשים דגש מופחת על מערכת החיזוקים שלהם בעבר, בהשוואה לנבדקי הביקורת הבריאים, ונטו יותר להסתמך על החוויות הטריות ביותר שלהם כלומר בחרו באותו גירוי אם קיבלו חיזוק חיובי והחליפו את בחירתם אם “נענשו”.

ממצא נוסף, שלא היה מובהק סטטיסטית הדגים כי הן אלו שביצעו ניסיונות אובדניים בעבר והן אלו שדיווחו על מחשבות אובדניות “שותקו” כתוצאה מהעונש שקיבלו בבחירה מוטעית, דבר שהביא אותם לכדי שמרנות והימנעות ממעבר להחלטות חדשות ושונות.

החוקרים מסכמים כי כלל ממצאיהם מורים על כך שכאשר נתקלו באי ודאות ובאפשרות של תגמול או עונש, אלו שביצעו ניסיונות אובדניים בעבר, נטו להחשיב את החוויה האחרונה שלהם ולא את ניסיונם לאורך זמן.

החוקרים מוסיפים כי בכוונתם לערוך מחקר שיכלול MRI (magnetic resonance imaging) תפקודי שיבדוק את הפעילות המוחית של אלו עם נטיות אובדניות בעת ביצוע החלטות, במטרה לזהות מטרות לטיפול באנשים אלו.

Am J Psychiatry

לידיעה במדסקייפ