פסיכיאטריה

קשר בין תנודות בלחץ הדם וסיכון מוגבר למחלה צרברווסקולארית (מתוך Archives of Neurology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מאי 2010 של ה- Archives of Neurology, עולה כי נמצא קשר בין תנודות ארוכות טווח בערכי לחץ הדם ובין סיכון מוגבר לאוטם מוחי ונגעים בחומר הלבן.

החוקרים מסבירים כי בעבודות קודמות נמצא קשר בין יתר לחץ דם ובין מחלה צרברווסקולארית במספר מנגנונים, כולל טרשת עורקים בכלי הדם המוחיים, פגיעה בתפקוד מחסום דם-מוח (blood-brain barrier), היצרות של עורק הקרוטיד, ודימום. כמו כן, יתר לחץ דם קשור לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, מחלת אלצהיימר, שבץ, ובחלק מהעבודות גם לשינויים בחומר הלבן המוחי.

הם מציינים כי המערכת הצרברווסקולארית מגיבה לשינויים בלחץ הדם על מנת לשמור על פרפוזיה מוחית יציבה. עם זאת, בחולים מבוגרים יותר עם יתר לחץ דם, מערכת בקרה זו עוברת אדפטציה והגבול התחתון של לחץ הדם נקבע על ערכים גבוהים יותר, שעלולים להפוך את המוח לפגיע יותר בנוכחות לחץ דם נמוך ופרפוזיה ירודה. החוקרים מוסיפים כי ייתכן שיתר לחץ דם ותנודות בערכי לחץ הדם לאורך זמן, עלולים לגרום למחלה צרברווסקולארית באופן ישיר, דרך טרשת עורקים, או בדרך בלתי-ישירה ע”י פגיעה במערכת הבקרה המוחית, שעלולה להוביל לחשיפה של המוח לפרקי זמן ארוכים של תת-לחץ דם ופרפוזיה מוחית ירודה.

לדברי החוקרים, לחץ הדם נבדק לרוב בנקודת זמן אחת, והדבר מגביל את יכולת ההערכה של הקשר בין לחץ דם ומחלה צרברווסקולארית. לחץ הדם האבסולוטי משמש למטרות טיפוליות, אך באופן שגרתי לא נעשית הערכה של התנודות בערכי לחץ הדם.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים נתונים על 686 משתתפים ממחקר ה- Washington HeightsInwood Columbia Aging Project (WHICAP) שהינו מחקר אפידמיולוגי קהילתי. מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין לחץ הדם ותנודות ארוכות טווח בערכי לחץ הדם ובין מדדים של מחלה צרברווסקולארית, כולל נפח הנגעים ההיפראינטנסיים בחומר הלבן ונוכחות אוטם מוחי. משתתפי המחקר היו מבוגרים מגיל 65 שנים, לא סבלו מדמנציה בעת ההצטרפות, ועברו מדידות לחץ דם במהלך 3 בדיקות המחקר האחרונות במרווחי זמן של שנתיים, וכן בדיקת MRI של המוח.

החוקרים חישבו את לחץ הדם הממוצע של כל משתתף ב-3 הביקורים האחרונים, וחילקו את המשתתפים לקבוצות, ע”י חלוקה לקבוצות עם לחץ דם גבוה או נמוך מהחציון (> 96.48 או < 96.48 מ”מ כספית), וחלוקה נוספת לקבוצות עם סטיית תקן גבוהה או נמוכה יותר של לחץ הדם (> 7.21 או < 7.21 מ”מ כספית). בדרך זו נוצרו 4 קבוצות: קבוצה 1 כללה משתתפים עם לחץ דם ממוצע נמוך יותר ופחות תנודות בלחץ הדם, קבוצה 2 כללה משתתפים עם לחץ דם ממוצע נמוך יותר ותנודות רבות יותר בלחץ הדם, קבוצה 3 כללה משתתפים עם לחץ דם ממוצע גבוה יותר ופחות תנודות בלחץ הדם, וקבוצה 4 כללה משתתפים עם לחץ דם ממוצע גבוה יותר ותנודות רבות יותר בלחץ הדם.

מתוצאות המחקר עולה, כי נמצא קשר ליניארי בין ערכי לחץ הדם ובין נפח הנגעים ההיפראינטנסיים בחומר הלבן. במשתתפים עם ערכי לחץ דם נמוכים ופחות תנודות בלחץ הדם נצפה נפח נמוך יותר של נגעים היפראינטנסיים, ובמשתתפים עם לחץ דם גבוה יותר ותנודות רבות יותר בלחץ הדם נצפה נפח גבוה יותר של נגעים אלו (p=0.02). כמו כן, נמצא קשר דומה בין ערכי לחץ הדם ובין שיעור האוטמים המוחיים. בקבוצה 1 שיעור האוטמים היה 22%, בעוד שבקבוצה 4 שיעור האוטמים המוחיים היה 41% (p=0.004 למגמה). הקשר בין לחץ הדם הממוצע והתנודות ארוכות הטווח בלחץ הדם ובין הסיכון לשבץ מוצג בטבלה הבאה:
























קבוצה


יחס הסיכויים OR (95% CI)


p


1


קבוצת ההשוואה



2


1.255 (0.750 2.098)


0.39


3


1.418 (0.849 2.370)


0.18


4


2.020 (1.238 3.294)


0.005


החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מדגישות את הצורך לטפל לא רק ביתר לחץ דם, אלא גם בתנודות בערכי לחץ הדם במטופלים עם לחץ דם ממוצע תקין. לדבריהם, ייתכן וקיימת חשיבות קלינית לניטור ואולי גם טיפול בתנודות מתמשכות בלחץ הדם לאורך חודשים עד שנים, אם כי דרושים מחקרים נוספים על מנת להעריך את הקשר בין תנודות בערכי לחץ הדם ובין מחלה צרברווסקולארית.

Arch Neurol. 2010;67:564-569.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה