מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של ירחון Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine עולה כי טיקים התנהגותיים, כגון דפיקת ראש, נפנוף הידיים ונענוע של הגוף, שכיחים יותר בקרב פעוטות החיים בבתי יתומים, אולם פעמים רבות אלו נעלמים לאחר הגעתם למשפחה אומנת.

החוקרים מצאו כי ככל שהילדים הוצאו מוקדם יותר מבית היתומים וחיו זמן רב יותר עם משפחתם האומנת, כך הייתה ירידה משמעותית יותר בשיעור הטיקים. הם מסבירים כי טיקים אלו שכיחים בקרב ילדים הסובלים מאוטיזם, אולם לא ברור אם קשורים לנזק מוחי. לדבריהם, ממצאיהם אלו מדגישים את הצורך בהעברתם המוקדמת של ילדים שננטשו לסביבה ביתית תומכת.

החוקרים עשו שימוש במאגר ה-Bucharest Early Intervention Project הכולל 187 ילדים שחיו בעברם או חיים כיום במסגרת מוסדית. המחקר הוזמן בידי ממשלת רומניה ומבוצע בידי חוקרים אמריקאים.

במחקר עקבו החוקרים אחר 68 ילדים בניטור אחר איכות סביבת המשפחה האומנת, והשוו אותם ל-68 ילדים אשר נותרו בבית היתומים. הגיל הממוצע של הילדים עמד על 23 חודשים. החוקרים מציינים כי כל ילד ששהה בבית יתומים ואשר עבורו עלתה האפשרות לעבור לסביבה אומנת (המנוהלת בידי המדינה) או לחילופין להתאחד חזרה עם משפחתו, עשה כן.

בתחילת המחקר, למעלה מ-60% מהילדים הראו טיקים התנהגותיים מסוימים או מרובים. לשם השוואה, מזכירים החוקרים כי רק כ-20% מקבוצת ילדים הגדלים בקרב משפחותיהם באזור בוקרשט שנחקרה לאחרונה בידי אותה קבוצת החוקרים הראו טיקים שכאלו.

החוקרים מדווחים כי בעוד שההתנהגויות האמורות הלכו ושככו עם הזמן הן בקרב הילדים שנותרו בבית היתומים והן בקרב אלו שעברו למשפחה אומנת, אלו האחרונים הראו פחות טיקים. בתום ארבע וחצי שנות מעקב, קצת פחות ממחצית הילדים בבתי היתומים הראו עדיין טיקים, לעומת פחות משליש מהילדים שהושמו במשפחות אומנות.

החוקרים מוסיפים כי גיל הילד בעת השמתו במשפחה האומנת היה בעל השפעה ניכרת- ככל שהדבר נעשה בגיל מאוחר יותר, כך עלתה הסבירות שיראה טיקים התנהגותיים בכל פגישת מעקב. בתום 54 חודשים, אף אחד מהילדים שהושמו במשפחות אומנות כתינוקות לא הראה טיקים שכאלו, וזאת לעומת 43% מהילדים שהועברו לאחר גיל שנתיים.

החוקרים מבקשים להדגיש כי מרבית הילדים שהועברו למשפחות אומנות חוו צניחה בפעילות הטיקים, ממצא המעיד לטענתם על כך שיתכן והתאוששות ממצב זה הינה אפשרית.

בעוד שמרבית בתי היתומים בארה”ב נסגרו עד שנת 1970 לטובת סביבה אומנת, טוענים החוקרים כי ממצאיהם אלו הינם רלוונטיים לסביבות אומנות שנבחרו שלא בצורה טובה ושאינן מצויות תחת מעקב כנדרש, ואשר מהוות למעשה סוג של הזנחה.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוענים מומחים כי המחקר שבוצע בקרב ילדים ברומניה מדגים את הצורך בהבנה טובה יותר של מקומן של מערכות יחסים בטוחות ומתפקדות עם המטפלים בגידולם של ילדים בריאים ומתפקדים.

לדברי המומחים, לא ברור מהי הדבר המיטבית למניעה ולטיפול בטיקים התנהגותיים, אשר מפריעים לחיי המשפחה, גן הילדים או בית הספר. פעמים רבות, הם מוסיפים, הטיפול היחיד הזמין הינו טיפול תרופתי, בעוד שלמעשה פסיכותרפיה (Talk therapy) עשויה לעבוד טוב יותר. הם מוסיפים כי מערכת הבריאות הציבורית נמצאת בפיגור באימוץ התערבויות מבטיחות אלו.

Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine 2010

לידיעה במדסקייפ