פסיכיאטריה

דונפזיל משפר תפקוד קוגניטיבי אך לא תפקוד כללי בדמנציה וסקולארית (מתוך Stroke)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Stroke ב- 15 באפריל, עולה כי מעכב האצטילכולין אסטראז דונפזיל (donepezil), המצוי בשימוש בעיקר לטיפול במחלת אלצהיימר, מסוגל לשפר תפקוד קוגניטיבי בחולים עם דמנציה וסקולארית.

יחד עם זאת, על אף שהתרופה נקשרה בשיפורים קטנים אך משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי בחולי דמנציה וסקולארית, לא נראה כי היא משפרת תפקוד כללי.

מהספרות עולה כי שני מחקרים קודמים בחולי דמנציה וסקולארית הדגימו שיפור בקוגניציה בהעדר שיפור מקביל בתפקוד כללי.  מחקר שלישי בחולים עם צורה גנטית של דמנציה וסקולארית סאבקורטיקלית הראה כי דונפזיל הוא בעל השפעה משמעותית על יכולות ביצועיות.

המחקר הנוכחי מסוג מחקר כפול סמיות כלל מעקב של 24 שבועות על 974 חולי מרפאה עם סבירות גבוהה או אפשרית לדמנציה וסקולארית, אשר לא חוו שבץ בשלושת החודשים טרם המחקר, לא נטלו מעכבי אצטילכולין אסטראז או ממנטין (memantine) בששת השבועות שטרם המחקר, ולא סבלו ממצבים רפואיים בלתי יציבים.

הנבדקים חולקו אקראית לשתי קבוצות, בראשונה (648 נבדקים) טופלו בדונפזיל 5 מ”ג, ובשניה (326 נבדקים) טופלו בפלצבו.  בקבוצה הראשונה היה אחוז גבוה יותר של גברים ונבדקים בגיל 75 שנים ומעלה.

יש לציין כי החוקרים בחרו את מינון ה- 5 מ”ג לאור שיעור גבוה יחסית של תופעות לוואי במחקרים קודמים בהם נעשה שימוש במינון של 10 מ”ג.  החוקרים מסבירים כי אצטילכולין אינו מצוי במערכת העצבים המרכזית בלבד, אלא גם במערכת העצבים ההיקפית, ועל כן מינון גבוה של דונפזיל עשוי להביא לתופעות לוואי כולינרגיות כגון בחילות ושלשול.

החוקרים ביקשו לבדוק את מדדי שני המבחנים הבאים – V-ADAS-cog (Vascular AD Assessment Scale-Cognitive Subscale), ו CIBIC-Plus (Clinician’s Interview-Based Impression of Change plus caregiver interview), בתחילת המחקר ולאחר 6, 12, 18 ו 24 שבועות.

מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לחולים שנטלו פלצבו, אלו בקבוצת הדונפזיל הדגימו שיפור משמעותי בניקוד V-ADAS-cog (הפרש ממוצע קטן ביותר 1.156- ; 95% confidence interval, −1.98 to −0.33; P < .01).  תוצאה זו הצביעה על שיפור קל בנוטלי התרופה לעומת נוטלי הפלצבו שנותרו במצבם הבסיסי.

החוקרים מסבירים כי בביצוע מספר הערכות קוגניטיביות עבור תפקוד פרונטאלי, דיבור, זיכרון ועוד, ניתן לראות כי דונפזיל הינה טובה מפלצבו.  יחד עם זאת, לא הודגם הבדל בין שתי התרופות בשימוש במדד CIBIC-Plus.  החוקרים מוסיפים כי מדד כללי זה אינו מאוד רגיש זהו מדד המבוסס על התרשמות סוביקטיבית ממטפלים ורופאים בכל הנוגע לשיפור החולה בהיבטים של שינה, מצב רוח והשתתפות בפעילויות יומיומיות, המדורגת בצורת שאלון רב בחירה.  לדבריהם, קשה למטפל להעריך חולה שהוא אינו פוגש מדי יום היות והחולים חווים רגעים טובים יותר ופחות.

עוד עולה ממצאי המחקר כי לדונפזיל השפעות משתנות על יכולות ביצועיות ופעילויות יומיומיות.  התוצאות היו דומות בין אם הדמנציה הוסקולארית של הנבדק הייתה אפשרית או סבירה, ועל כן החוקרים אינם בטוחים כי הפרדה שכזו הינה נחוצה.

ניתוח של תת קבוצה שכללה 681 נבדקים עם ובלי אטרופיה היפוקאמפאלית (hippocampal atrophy) עפ”י בדיקת MRI (magnetic resonance imaging), מצא כי אלו עם אטרופיה היפוקאמפאלית שקיבלו דונפזיל חוו שיפור בקוגניציה עפ”י מדד V-ADAS-cog (0.56-), בעוד שקבוצת מקבלי הפלצבו חוותה החמרה (1.44).  אלו ללא אטרופיה השתפרו יותר תחת טיפול בדונפזיל  בהשוואה לקבוצת הפלצבו (2.11- מול 0.80-).

החוקרים מסבירים כי ככל הנראה, חולים עם אטרופיה היפוקאמפאלית סבלו מדרגה מסוימת של מחלת אלצהיימר, בנוסף לדמנציה וסקולארית, ומוסיפים כי שכיח למצוא באוכלוסיה הקשישה את שני המצבים,  ומציאת נבדקים קשישים אשר סובלים רק מאחד מהמצבים הנ”ל אינה משימה פשוטה.

עפ”י החוקרים, ממצאי המחקר ממעיטים בהשפעת אטרופיה היפוקאמפאלית על מהלך המחלה.

מבחינת תופעות הלוואי, שיעורי התופעות בין שתי הקבוצות במחקר היו דומים.  התופעות השכיחות ביותר כללו בחילות, אנורקסיה, כאבי בטן, שלשול, סיוטים, היפרטוניה והתכווצויות בגפיים התחתונות.  רוב התופעות היו בעלות אופי חולף ובדרגה קלה עד בינונית.

בקבוצת הטיפול אירעו 11 מקרי מוות, כאשר יתכן ושלושה מקרים היו קשורים לתרופת המחקר.  החוקרים מציינים כי שיעורי המוות אינם גבוהים מהמצופה עבור אוכלוסיה קשישה שסבלה ממצבים רפואיים נוספים, כולל מחלת לב כלילית.  מאידך, לא נצפו מקרי מוות בקבוצת הפלצבו, ממצא שאינו רגיל.

החוקרים מדגישים כי על אף העובדה שמספר מחקרים מצאו כי דונפזיל מביא לשיפור קוגניטיבי, הוא אינו מאושר לטיפול בדמנציה וסקולארית, היות ותוצאות המחקרים לא עמדו בדרישות, על פיהן התרופה צריכה להשיג שיפור בתי מטרות.

Stroke

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מחלות אוטואימוניות מלוות בסיכון מוגבר לטרשת עורקים כליליים ואירועים איסכמיים (J Am Coll Cardiol)

    מחלות אוטואימוניות מלוות בסיכון מוגבר לטרשת עורקים כליליים ואירועים איסכמיים (J Am Coll Cardiol)

    מחלות אוטואימוניות מלוות בעומס גדול יותר של טרשת עורקים כליליים וסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים בעתיד, כאשר הסיכון מוגבר עוד יותר בנוכחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלק מהמחלות האוטואימוניות מלוות בסיכון […]

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]

  • מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין טיפול באנטגוניסטים לקולטן α-1 – Doxazosin, Terazosin או Alfuzosin – ובין סיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים, בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים. השערת המחקר הייתה כי עליה בזמינות אנרגיה במוח עשויה להאט או למנוע תהליכים נוירו-דגנרטיביים, ייתכן הודות להפחתת הצטברות […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה