פסיכיאטריה

מחקר ה-INTERPHONE מדווח על שימוש בטלפונים סלולארים והסיכון לפתח סרטן מח: האם שימוש אינטנסיבי מעלה את הסיכון ?

מוח גירוי חשמלי

קבוצת חוקרי ה- INTERPHONE מפרסמת את תוצאות המחקר1, בכתב העת International Journal of Epidemiology (גרסת אינטרנט).

המאמר מציג את ממצאי המחקר בנוגע לסיכון לפתח גידולי מח (גליומה ומנינגיומה) בעקבות השימוש בטלפון סלולארי. התוצאות המוצגות מבוססות על הנתונים שנאספו בכל מרכזי מחקר     ה-INTERPHONE .

מחקר מקרה-ביקורת זה, המבוסס על ראיונות אישיים, ואשר כלל 2,708 מקרי גליומות, 2,409 מנינגיומות וביקורות מזווגות, נערך ב-13 מדינות, תוך שימוש בפרוטוקול משותף.

בעבר, פורסמו ממצאים ממספר מחקרי עוקבה ומקרה-ביקורת, שבדקו את הקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים והתפתחות גידולי מח, וביניהם גם מספר פרסומים המסכמים תוצאות של מרכזים השותפים למחקר ה- INTERPHONE. יחד עם זאת, אף מחקר קודם לא כלל כל כך הרבה מקרים חשופים, ובייחוד מספר גדול יחסית של משתמשים “כבדים”, שהשתמשו בטלפון סלולארי לאורך זמן.

רקע

מאז הצגתו של הטלפון הסלולארי, בשנות השמונים המוקדמות, חלה עליה חדה באופן השימוש בסלולארי. השימוש הגובר בטכנולוגיה זו לווה בחששות בנוגע לבריאות המשתמשים. בסוף שנות ה-90, מספר קבוצות מומחים סקרו את העדויות לגבי ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לרמה נמוכה של שדות אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו ?(RF), והמליצו לערוך מחקר בנושא ההשפעות הבריאותיות האפשריות של שימוש בטלפונים סלולארים.

ה- IARC מרכז מאמץ בינלאומי לחקר הסרטן

כתוצאה מכך, בשנים 1998-9 ריכז ה-IARC מחקר היתכנות, שמסקנותיו היו כי מחקר בינלאומי שיבחן את הקשר בין השימוש בטלפונים סלולארים לבין הסיכון לפיתוח גידולי מח, ניתן לביצוע ותוצאותיו תהיינה בעלות משמעות.

מחקר ה- INTERPHONE

מחקר ה-INTERPHONE החל בשנת 2000, כמערך בינלאומי של מחקרי מקרה-ביקורת שנערכו    ב-13 מדינות ברחבי העולם2. המחקר התמקד בארבעה סוגים של גידולים ברקמות הסופגות את מירב אנרגיית ה- RF הנפלטת מהטלפונים הסלולארים: גידולי מח (גליומה3 ומנינגיומה4), גידולי עצב השמע (שוואנומה5) וגידולי בלוטת הרוק6. מטרת המחקר הייתה לקבוע האם השימוש בטלפונים סלולארים מעלה את הסיכון לפיתוח גידולים אלה.

מחקר ה-INTERPHONE הוא המחקר הגדול ביותר מסוג מקרה-ביקורת שהתבצע עד כה בנושא הקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים והתפתחות גידולי מח, וכולל את המספר הרב ביותר של משתמשים שלהם לפחות 10 שנות חשיפה.

הכיוון המדעי של מחקר ה- INTERPHONE

קבוצת מחקר ה-INTERPHONE הבינלאומית, שכללה 21 מדענים7, הייתה אחראית להתקדמות המחקר, לבחירת ניתוח הנתונים שבוצע, פירוש התוצאות ופרסומן. כל ההחלטות בנוגע למחקר נעשו באופן בלעדי ומשותף ע”י קבוצת המחקר הבינלאומי. במהלך המחקר, החוקרת הראשית מטעם    ה- IARC, ד”ר אליזבת קרדיס, עברה ל-CREAL (Centre for Research in Environmental Epidemiology) שבברצלונה, ספרד משם המשיכה את תפקידה כחוקרת הראשית של מחקר

ה- INTERPHONE, מאגר הנתונים של 13 הארצות נותר ב-IARC.

מימון מחקר ה- INTERPHONE

מחקר ה-INTERPHONE בוצע כמאמץ משותף בין מספר ארגונים8, בתיאום ה- IARC. נכון להיום, המימון הכולל שהוקצה למחקר ה- INTERPHONE מגיע לכ- 19.2 מיליון יורו. מתוך סכום זה, 5.5 מיליון יורו ניתנו ע”י התעשייה. מתוך 5.5 מיליון היורו, 3.5 מיליון יורו ניתנו ע”י פורום יצרני סלולארים (MMF- Mobile Manufacturers’ Forum) וארגון ה-GSM, כשכל אחד מהם תרם חצי מהסכום. כספים אלו הועברו באמצעות מנגנון הגנה (firewall) של ה-UICC (International Union Against Cancer) שמטרתו להבטיח את עצמאותם של החוקרים. רוב היתרה של 5.5 מיליון היורו הגיעה באופן בלתי ישיר למרכזים פרטניים ממפעילי טלפונים סלולארים ויצרנים, למשל, דרך מיסים ותשלומים שנגבו ע”י מוסדות ממשלתיים. רק 0.5 מיליון יורו (2.5%) מכלל עלויות המחקר הועברו באופן ישיר ע” התעשייה, בקנדה ובצרפת, באמצעות חוזים אשר הבטיחו את חוסר התלות של המחקר.

מימון אחר ניתן ע”י ה- European Commission (3.74 מיליון יורו) ומקורות לאומיים ומקומיים (9.9 מיליון יורו סה”כ) במדינות המשתתפות.

מימון נוסף להרחבת המחקר לקבוצות גיל צעירות ומבוגרות יותר, ניתן באופן ישיר ע”י מפעילי טלפונים סלולארים בבריטניה.

תוצאות

קבוצת מחקר ה-INTERPHONE מסכמת את ממצאיה כדלהלן:

“נצפה סיכון9 מופחת הקשור בשימוש קבוע כלשהו בטלפון סלולארי, עבור גליומה (OR*=0.81; 95% CI 0.70-0.94) ועבור מנינגיומה (OR=0.79; 95% CI 0.68-0.91). ממצא זה משקף, קרוב לוודאי, הטיית השתתפות (participation bias) או מגבלות מתודולוגיות אחרות. לא נצפה סיכון מוגבר לאחר 10 שנים או יותר מתחילת השימוש, עבור גליומה (OR=0.98; 95% CI 0.76-1.26) ומנינגיומה (OR=0.83; 95% CI 0.61-1.14). עבור כל עשירון של מספר שיחות מצטבר, ועבור 9 עשירונים של זמן שיחה מצטבר, הערכת הסיכון הייתה נמוכה מ-1.0. בעשירון העשירי (הגבוה ביותר: > 1,640 שעות) של זמן השימוש המדווח, הסיכון היחסי היה 1.40 עבור גליומה (95% CI 1.03-1.89), ו- 1.15 עבור מנינגיומה (95% CI 0.81-1.62). יש לציין, כי בקבוצה זו נמצאו ערכי דיווח חריגים. הסיכון היחסי שנצפה עבור גליומה נטה להיות גבוה יותר באונה הטמפוראלית10 בהשוואה לאונות האחרות של המח, אבל רווחי בר-סמך של הערכות הסיכון היו רחבים. אומדני הסיכון היחסי שנצפו עבור גליומה נטו להיות גבוהים יותר באנשים שדיווחו על שימוש בסלולארי באותו צד של הראש שבו התפתח הגידול, בהשוואה לצד הנגדי.”

*OR (Odds Ratio) יחס צולב הינו המדד לסיכון יחסי במחקר.

מסקנות

המסר העיקרי, כפי שסוכם ע”י קבוצת מחקר ה-INTERPHONE, הינו:

סיכון מופחת הקשור בשימוש כלשהו בטלפונים סלולארים בצורה סדירה, נצפה עבור גליומה ועבור מנינגיומה. ממצא זה משקף, קרוב לוודאי, הטיית השתתפות או מגבלות מתודולוגיות אחרות.

לא נצפה סיכון מוגבר, לאחר 10 שנים או יותר מתחילת השימוש, הן עבור גליומה והן עבור מנינגיומה. סיכון מוגבר עבור התפתחות גליומה, ופחות מכך- עבור מנינגיומה – נצפה במקרים הנמצאים בעשירון הגבוה של זמן שימוש מצטבר, בקרב אנשים שדיווחו על שימוש קבוע בסלולארי באותו צד של הראש בו התפתח הגידול, ועבור גליומה באנשים בהם הגידול התפתח באונה הטמפוראלית של המח. הטיות וטעויות מדידה מגבילות את המסקנות שניתן להסיק מתוצאות אלו ומונעות פירוש של קשר סיבתי.

שינוי בדפוס השימוש

רוב המשתתפים במחקר אינם מוגדרים כמשתמשים כבדים בהשוואה לרמת השימוש כיום.

חציון זמן השימוש המצטבר במחקר היה כ-100 שעות, וחציון זמן השימוש החודשי היה 2-2.5 שעות. נקודת החיתוך שהגדירה את קבוצת המשתמשים הכבדים (1,640 שעות לאורך 10 שנים), המהווה 10%, מקבילה לשימוש של כ 1/2 שעה ליום.

כיום, השימוש בטלפון סלולארי הפך להיות הרבה יותר שכיח, ואין זה יוצא דופן שאנשים צעירים ישתמשו בטלפון הסלולארי למשך שעה או יותר ביום. עלייה זו בשימוש ממותנת ע”י האנרגיה הממוצעת הנמוכה יותר הנפלטת בטכנולוגיות החדישות, והעלייה בשימוש בהודעות טקסט ובדיבוריות/אוזניות, המרחיקות את הטלפון הסלולארי מהראש.

מה הלאה?

ד”ר כריסטופר וו’יילד, מנהל ה-IARC, אמר: “הנתונים של מחקר ה-INTERPONE, לא הוכיחו כי קיים סיכון מוגבר לסרטן מח. אולם, הממצאים שנצפו עבור הקבוצה שנמצאה ברובד הגבוה ביותר של זמן שיחות מצטבר, יחד עם שינוי דפוסי השימוש בטלפון הסלולארי מאז תקופת מחקר ה-INTERPONE, בעיקר בקרב אנשים צעירים, קוראים להמשך מחקר בנושא השימוש בטלפונים סלולארים והסיכון להתפתחות סרטן מח.”

פרופ’ אליזבת קרדיס אמרה כי “מחקר ה-INTERPHONE יימשך ע”י ניתוח נתונים נוסף על הקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים לבין התפתחות גידולי עצב השמע ובלוטת הרוק. בעקבות החשש בנוגע לעלייה המהירה בשימוש בטלפונים סלולארים בקרב אנשים צעירים אשר לא נחקרו במחקר       ה- INTERPHONE מרכזת CREAL פרויקט חדש, בשם MOBIKIDS, במימון האיחוד האירופי, שמטרתו לבחון את הסיכון לפתח גידולי מח כתוצאה משימוש בטלפונים סלולארים, בקרב ילדים ומתבגרים.”

ה-IARC קבע מועד לפרסום סקירה מקיפה על האפשרות שטלפונים סלולארים הינם גורם מסרטן במהדורת הפרסומים שלו (Monographs Programme). הסקירה מתוכננת להתבצע בין ה-24-31 במאי 2011, ותביא בחשבון את כל העדויות הקיימות ממחקרים אפידמיולוגים וניסויים, לרבות הנתונים החדשים ממחקר ה- INTERPHONE.

תקשורת עם אמצעי התקשורת וגופים אחרים בנוגע לתוצאות המחקר

הודעה זו לעיתונות הוכנה בשיתוף ה-IARC, ה- UICC ו-CREAL. קבוצת מחקר                             ה-INTERPHONE החליטה, בהתאם לפרוטוקול המחקר, שה- IARC Communications Group, בשיתוף עם CREAL וה-UICC, יהיו בקשר עם השותפים הבינלאומיים, כולל הקהילה האירופית   וה- WHO (World Health Organization), מקסימום 7 ימים לפני הפרסום, תחת תנאי חיסיון.

למקורות המאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    מעקב אחר מטופלים בסיכון גבוה עשוי לסייע בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב מוקדם יותר, כאשר הגידול קטן יותר וקל יותר לטיפול עם סיכויי הישרדות גבוהים יותר באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אדנוקרצינומה של הלבלב מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים לאחר חמש שנים ולעיתים קרובות […]

  • ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בעקבות אישור טיפול אימונותרפי בארצות הברית חל שיפור בשיעורי הישרדות חולים עם אבחנה של סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer). בשנת 2015, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nivolumab כתכשיר אימונותרפי ראשון לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה