• 91%  מהישראלים אמנם מודעים לקיומה של מחלת הפרקינסון, אך רק אחוז נמוך ביותר ( 3%) מודע לאפשרויות טיפול וטכנולוגיות  מתקדמות.


• מחצית מהישראלים סבורים כי פרקינסון היא מחלה של גברים.


• שליש מהמרואיינים סבורים שזו מחלה של זקנים.


• מרבית הישראלים סבורים שפרקינסון  מתבטאת רק ברעד.

 כידוע, פרקינסון היא מחלה כרונית  פרוגרסיבית תוארה כבר במאה ה-19 ע”י הרופא האנגלי ,ג’יימס פרקינסון, שעל שמו היא קרויה ,כתופעה של שיתוק המלווה רעד. הסינים כמעט ולא סובלים ממנה, ואילו בארגנטינה השכיחות בה היא מהגבוהות בעולם, מציין ד”ר רפיק מסאלחה,  רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, לגבי  מחלת הפרקינסון שנחשבה עד כה למחלה של זקנים. בישראל, ההערכה היא כי  מספר החולים במחלת פרקינסון מגיע  לכ 20,000 איש ברמות חומרה שונות.

מחלת הפרקינסון פוגעת בתאי המוח המייצרים דופמין ,חומר, המשמש להעברת אותות מהמוח למערכת העצבים המרכזית. המחלה מתאפיינת בהפרעות במערכת המוטורית, המתבטאות ברעד, נוקשות בגפיים, איטיות תנועה, חוסר יציבות ובעיות קואורדינציה.

*סקר ישראלי חדש שנערך בחודש שעבר, ע” מכון מותגים, עבור חברת מדטרוניק מהמובילות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות בישראל ובעולם, יצרנית אקטיבה, מערכות מושתלות לגירוי חשמלי למוח לטיפול בפרקינסון, מגלה כי מרבית הציבור בישראל (91%) שמע על מחלת הפרקינסון. בנוסף, 81% מהמרואיינים ידעו למסור לפחות  סימפטום אחד של מחלת הפרקינסון  .

על פי ממצאי הסקר ,המודעות לפרקינסון עולה עם גיל הנשאלים: המודעות הנמוכה ביותר למחלה היא בקרב  צעירים מתחת לגיל 25 (79% שמעו על המחלה) ובקרב גילאי 35 ומעלה המודעות למחלה מגיעה ל- 95% .

בקרב הציבור הדתי חרדי המודעות  למחלה נמוכה: אחוז גבוה יותר מהחילוניים שמעו על מחלת פרקינסון לעומת הציבור הדתי (97% לעומת 85%-90%).

במה מתבטאת המחלה?

על פי הסקר, מרבית הישראלים סבורים שמחלת הפרקינסון מתבטאת בעיקר ברעד (66%), ולאחריו, אובדן זיכרון  (13%),  קושי בתפקוד והפרעות בתנועה (9%), כאבי שרירים (7%), חוסר יציבות וקואורדינציה (7%), דיבור לא ברור (5%)ו תנועה איטית  (3%).

אחוז גבוה יותר מהחילונים, הדתיים והמסורתיים ( 64%-75%)מסרו את הסימפטום “רעד” לעומת הציבור החרדי (45%).

כידוע, סימניה המוקדמים של המחלה אינם בולטים ומופיעים בהדרגה. כגון: אי יציבות קלה, שיכחת מילים, קושי בקימה ועוד.

בשלביה השונים מתבטאת המחלה ברעידות בחלקי הגוף, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, בדיבור בלתי ברור ומונוטוני, בירידה ביכולת ההבעה בפנים ובשפת  הגוף, איטיות תנועה ואי יציבות  ו/או שיווי משקל וקואורדינציה  פגומים. עיקר פגיעתה של המחלה הקשה היא ביכולת תפקודו של החולה, אשר הופך עם הזמן לנכה בדרגה גבוהה ביותר , הנזקק לעזרה צמודה וקבועה בביצוע פעולות ולו הקלות ביותר.

למחלה גם היבטים נפשיים, כמו: ירידה בקוגניטיביות, דיכאון, חרדה והזיות. חולי פרקינסון רבים מדווחים כי הם מרגישים כלואים בתוך גופם. החולים חווים תנודות קיצוניות ביכולת שליטתם בתנועה מתקופות של תפקד מוטורי נורמלי לחלוטין להתקפות של חוסר ניידות מוחלט. שינויים קיצוניים אלה יכולים להתרחש בהפרשי זמן קצרים.

למעלה משליש מהישראלים סבורים שפרקינסון היא מחלה של זקנים:

בעוד שפרקינסון נתפסת בעיני הציבור כמחלה של זקנים (35% ממשתתפי הסקר ציינו כי המחלה מתרחשת בגיל 65 ומעלה) לעיתים מתגלים אותותיה גם בקרב צעירים בשנות השלושים והארבעים לחייהם. הגיל הממוצע בו מתגלית המחלה הוא 58 ועל פי האומדן מגיע מספר החולים במחלת הפרקינסון בישראל לכ-20,000.

היארעות מחלת הפרקינסון גדלה עם הגיל. בסקר שנעשה בארה”ב נמצא שהופעת המחלה מתחת לגיל 30 נדירה. כ-10% מהמקרים מתגלים סביב גיל 40.  כמו כן נמצא, שיש 10.9 מיקרים של פרקינסון על כל 100,000 תושבים באוכלוסיה הכללית לעומת 49.7 מיקרים לכל 100,000 בקרב בני 50 ומעלה.

לגבי צעירים קיים קושי באבחון. במקרים רבים צעירים מאובחנים כחולים בפרקינסון רק אחרי תקופה ארוכה לאחר הופעה ראשונית של התסמינים, היות וסימני המחלה בתחילתה זהים למחלות אחרות, דבר המקשה על אבחון מוקדם ומביא להידרדרות במצבו של החולה. ההערכה על פי מחקרים, היא שזיהום סביבתי, אורח החיים המודרני, חשיפה לרעלנים, רגישות גנטית ופגיעות ראש, הן הסיבה לעלייה בשכיחות המחלה בקרב אנשים צעירים.

על פי הסקר- כמחצית  מהישראלים(49%)  סבורים כי גברים סובלים יותר מפרקינסון.

“ידוע על פי מחקרים, כי שכיחות  מחלת הפרקינסון בקרב גברים, גבוהה בכ1.5 לעומת שכיחותה בקרב נשים, מציין ד”ר  רפיק  מסאלחה.

גורמי מחלת הפרקינסון: מה גורם  להתפרצות המחלה?

47% מהמרואיינים מסרו לפחות סיבה אחת להתפרצות המחלה כאשר גנטיקה או תורשה (35%) מובילים כסיבה העיקרית.

חולי פרקינסון מאבדים 80% או יותר מהתאים במוח המייצרים חומר שנקרא דופמין. הגורמים לכך אינם ידועים. הסברה הרווחת היום בין  החוקרים היא כי שילוב של גורמים סביבתיים יחד עם גורמים גנטיים, הם הגורמים להתפרצות מחלת הפרקינסון.

חוסר מודעות לטיפולים מתקדמים

38% ממשתתפי  הסקר מודעים לטיפולים כלשהם למחלת הפרקינסון כאשר הטיפול העיקרי שנמסר הוא “תרופות” (33%) ואחריו “פיזיותרפיה” (6%).

לעומת המודעות הגבוהה למחלה, ממצא מדאיג במיוחד הינו, המודעות הנמוכה לטיפולים  מתקדמים כמו “ניתוחי מוח” (3%) והשתלת מערכות זעירות לגירוי חשמלי במוח” (3%),

ממצאים אלה מאששים את המציאות בישראל של חוסר היענות מצד המתמודדים עם מחלת הפרקינסון לטיפולים החדשניים –  מעבר לטיפול התרופתי המהווה בסיס לטיפול יעיל ב-5-6 השנים הראשונות. כפועל יוצא מכך, מספר המטופלים המגיע להשתלות של אלקטרודות לגירוי חשמלי במוח, ונהנים משיפור משמעותי בתפקוד ובתנועה, הינו נמוך, לעומת מספר החולים הפוטנציאלים להשתלה. מדובר בטיפול מוכר וידוע מזה  20 שנה ברחבי העולם עם עשרות אלפי חולי פרקינסון מושתלים שחייהם השתפרו לאין ערוך, תופעות הרעד והקיפאון נעלמות או משתפרות מאד וזה מאפשר חזרה לתפקוד עצמאי, החל מהפעולות הפשוטות ביותר. הטיפול נכלל בסל הבריאות  אולם מעטים מהחולים מודעים לקיומו. הודות לטכנולוגיה רפואית זו- ניתן להשיב הגלגל אחורנית לתפקוד נורמטיבי ולהביא לשינוי דרמטי בחיי המטופל

.

*  הסקר נערך בחודש מרץ 2010 ע”י מכון מותגים  עבור חברת מדטרוניק, בהשתתפות 500 איש   מגיל 18 ומעלה, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה  היהודית הבוגרת  בישראל.