פסיכיאטריה

התקדמות של היפראינטנסיות בחומר הלבן בקשישים במהלך 3 שנים.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון , עורכת מדור נוירולוגיה

Sachdev P, Wen W, Chen X, Brodaty H. Progression of white matter hyperintensities in elderly individuals over 3 years. Neurology 2007;68:214-222.

רקע.

נגעים היפראינטנסיים בחומר הלבן בסדרות T2 ב- MRI שכיחות בקשישים ללא מחלה נוירולוגית בהערכה קלינית. למרות שמתייחסים אליהם באופן כללי כממצאים בלתי-ספציפיים, הם נחשבים ברב המקרים כוסקולריים-איסכמיים במקורם. קיים בספרות דיון לגביי משמעותם התפקודית של נגעים אלה, אך מצטברת כיום עדות לגביי הרלבנטיות התפקודית שלהם בגיל העמידה. רוב המחקרים העוסקים בנגעים אלה הם מחקרי חתך, ורק מעטים בדקו את מהלכם הטבעי לאורך זמן. 

מטרת העבודה היתה לבדוק נגעים היפראינטנסיים בחומר הלבן במוחות של קשישים, את שיעור התקדמותם, האזורים האנטומיים הפגיעים ביותר, והגורמים המנבאים של השינוי.

שיטות.

נבדקו 51 מתנדבים בריאים (גיל ממוצע 71) ב- MRI בסדרות T2 באותו במכשיר בהפרש של 3 שנים. נפחי הנגעים ההיפראינטנסיים נקבעו בשיטה אוטומטית, והמיקום האנטומי של השינוי נקבע עבור נגעים עמוקים ופריוונטריקולריים.

תוצאות.

נפח המוח הכולל של נגעים היפראינטנסיים עלה ב- 39.6%, כלומר- 13.2% לשנה, כשהשינוי בנגעים העמוקים היה 43.8% ובפריוונטריקולריים- 29.7%. העלייה היתה משמעותית בכל האזורים למעט האונה האוקסיפיטלית והצרבלום. גיל, מין, גורמי סיכון צרברו-וסקולריים לא היו מנבאים משמעותיים לגביי התקדמות הנגעים. המנבא העיקרי להתקדמות היה רמת הבסיס של הנגעים. מספר הנגעים ההיפראינטנסיים עלה בממוצע של 1.78, וההתקדמות נגרמה בעיקר ע”י עליה בנגעים גדולים מאוד (יותר מ- 16 מ”מ). ב- 8 נבדקים נמצאה ירידה קלה בנגעים.

מסקנות.

נגעים היפראינטנסים בחומר הלבן מתקדמים ברוב הקשישים, כששיעור ההתקדמות עולה כאשר עומס הנגעים עולה. שיעור ההתקדמות גדול יותר בחומר הלבן ובאזורים האנטריורים. לא מובנים גורמי הסיכון להתקדמות. כימות הנגעים ההיפראינטנסיים בחומר הלבן יכול לשמש סמן להתקדמות מחלה של כלי דם קטנים.

הצעות לקריאה נוספת:

1. Whitman GT, Tang T, Lin A, Baloh RW. A prospective study of cerebral white matter abnormalities in older people with gait dysfunction. Neurology 2001;57:990-994.

2. van den Heuvel DMJ, Admiraal-Behloul F, ten Dam VH, et al. and the PROSPER Study Group. Different progression rate for deep white matter hyperintensities in elderly men and women. Neurology 2004;63:1699-1701.

3. Sachdev PS, Wen W, Christensen H, Jorm AF. White matter hyperintensities are related to physical disability and poor moor function. J Neurol Neurosur Psychiatry 2005;76:362-367.

4. DeCarli C, Fletcher E, Ramey V, Harvey D, Jagust WJ. Anatomical mapping of white matter hyperintensities (WMH). Stroke 2005;36:50-55.

5. Schmidt R, Enzinger C, Ropele S, Schmidt H, Fazekas F. Progression of cerebral white matter lesions: 6-year results of the Austrian Stroke Prevention Study. Lancet 2003;361:2046-2048.   

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה