ממחקר חדש שפורסם בגליון פברואר של Archives of General Psychiatry, עולה כי קשישים בודדים מצויים בסיכון גדול פי שתיים לפתח תסמיני דמנציה, דמויי-אלצהיימר. עם זאת, בדיקה פתולוגית לא זיהתה מחלת אלצהיימר או אוטם מוחי, ממצא המכוון למעורבות של מנגנון חדש.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים קשרו בין בידוד חברתי בגיל מבוגר ובין הסיכון להתפתחות דמנציה, אך הסיכון הקשור בבדידות או התבודדות אינו מובן במלואו. החוקרים בחנו את הנושאים הללו במחקר ובדקו את גורמי הסיכון למצבים כרונים בגיל מתקדם.
בתחילת המחקר, וכל שנה לאחר מכן למשך 4 שנים, עברו 823 קשישים הערכות שנערכו בביתם, וכללו בדיקה קוגניטיבית מלאה, סיווג קליני של דמנציה ומחלת אלצהיימר, והערכת בדידות על-פי מדד de Jong-Gierveld Loneliness Scale. עבור משתתפים שנפטרו במהלך תקופת המעקב, נערכו בדיקות של המוח לאחר התמותה, בכדי לכמת את האבנורמליות הפתולוגית ואוטמים מוחיים.
בתחילת המחקר, ממוצע מדד הבדידות עמד על 2.3 ± 0.6. במהלך תקופת המעקב, 76 משתתפים פיתחו תסמיני מחלת אלצהיימר, בהתבסס על מדדים מורכבים שהוכחו בעבר להערכת תפקוד קוגניטיבי גלובאלי ותפקוד קוגניטיבי ספציפי.
בהשוואה לקשישים שלא היו בודדים (מדד 1.4, אחוזון עשר), הסיכון למחלת אלצהיימר היה יותר מפי שתיים בקשישים בודדים (מדד 3.2, אחוזון תשעים). תיקנון למדדים של בידוד חברתי לא השפיע על הממצאים. בדידות נקשרה עם תפקוד קוגניטיבי ירוד בתחילת המחקר, ועם הדרדרות קוגניטיבית מהירה יותר במהלך תקופת המעקב. לא זוהה שינוי משמעותי בבדידות במהלך המחקר, ודרגת הבדידות הממוצעת לוותה בהדרדרות קוגניטיבית והתפתחות תסמיני מחלת אלצהיימר.
ב-90 דגימות מוחיות של משתתפים שנפטרו, לא נמצא קשר בין בדידות ובין סיכום ממצאים פתולוגים הקשורים במחלת אלצהיימר או אוטם מוחי.
החוקרים טוענים כי בדידות קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה בגיל מאוחר, אך אינה אחת מהסיבות המובילות לכך.
מגבלות המחקר כוללות משתתפים שבעיקרם לבנים, תקופת תצפית של פחות משלוש שנים, רק 76 מקרים של מחלת אלצהיימר ורק 90 אוטופסיות.
לסיכום, החוקרים כותבים כי תחשות הבדידות נקשרה עם הדרדרות קוגניטיבית והתפתחות תסמיני דמנציה דמויי-אלצהיימר, גם לאחר תיקנון למדדים אובייקטיביים של בידוד חברתי ומשתנים אחרים. מאחר ולא ניתן היה להסביר את התסמינים בממצאים פתולוגיים האופיניים למחלת אלצהיימר או לאוטם מוחי, עולה האפשרות שמדובר במנגנון נוירוביולוגי חדש.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!