Citalopram, שהוא SSRI (selective serotonin-reuptake inhibitor), טוב יותר מפלצבו בטיפול בחולים עם מחלת לב ודיכאון. בניגוד לכך, IPT (interpersonal psychotherapy) לא היה טוב יותר מהניהול הקליני הסטנדרטי בחולים אלה.

הממצא המג’ורי החדש הוא, שחולים עם מחלת עורקים קורונרית משתפרים בממוצע כמו חולים אחרים עם דיכאון, וכי Citalopram עובד בחולים אלה. לדברי החוקרים, בניגוד לציפיות שלהם, פסיכותרפיה לא הוסיפה שום דבר לטיפול בדיכאון בהשוואה למצבי שליטה (20 דקות של ניהול קליני סטנדרטי) בחולים אלה.

במחקר השתתפו 284 חולים עם מחלת עורקים קורונרית, שחולקו רנדואמלית ל-2 קבוצות רנדומאליזציה נפרדות, שכל אחת נמשכה 12 שבועות : 12 פגישות שבועיות של IPT או ניהול קליני סטנדרטי או 12 שבועות של Citalopram (20-40 mg ליום) או פלצבו. המשתנה העיקרי היה שינוי מנקודת ההתחלה ב-HAM-D (24-item Hamilton Depression Rating Scale) . לכל החולים היה ניקוד של 20 ומעלה בנקודת ההתחלה ועל כן ייצגו קוהורט של חולים מדוכאים קשים יותר בהשוואה למה, שנחקר במחקרים קודמים של דיכאון ומחלת לב SADHART (Sertraline AntiDepressant Heart Attack Trial) ו- ENRICHD (Enhancing Recovery in Coronary Heart Disease).

לאחר 12 שבועות של טיפול ב- Citalopram, לחולים היו ירידות גדולות יותר בניקודי HAM-D בהשוואה לחולים, שלקחו פלצבו, כאשר היתרון של התרופה הופיע כבר תוך 6 השבועות הראשונים. מדדים אחרים של דיכאון, כולל ניקוד BDI-II (Beck Depression Inventory II) וקבלת תמיכה סוציאלית גם כן היו לטובת Citalopram. בניגוד לכך, בקבוצות במחקר, שלא קיבלו טיפול תרופתי, החולים השתפרו בתגובה ל-IPT ולניהול קליני.

הפסיכותרפיה, שנעשה בה שימוש במחקר, לא הייתה יעילה בחולים עם דיכאון מג’ורי, אך ללא מחלת לב. כמו כן, נעשה שימוש בפסיכותרפיה בחולים עם HIV ומצבים רפואיים קו-מורבידים אחרים וגם בקשישים.

לדברי החוקרים, תוצאות המחקרים מציעות כי יש משהו מיוחד בלב. ייתכן כי צריך פחות פסיכותרפיה מהסוג של דיבור ויותר פסיכותרפיה עם אוריינטציה לפתירת בעיות או פסיכותרפיה המבוססת על פעילות. הצרכים של חולים עם מחלת לב יכולים להיות שונים ועל כן עלינו למצוא טיפול פסיכותרפי הולם יותר. טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להיות גישה יותר הולמת בקבוצת חולים זו.

השורה התחתונה היא, שטיפול בדיכאון דורש מישהו, שיעקוב צמוד אחר החולים ולטפל בהם עם תרופות אנטי דיכאוניות, שיש להן סיכון נמוך לאינטראקציה בין תרופות. עדיין לא ברור אם השיפור בסימפטומי הדיכאון בחולי לב יכולים להיות מתורגמים לירידה בתחלואה ובתמותה בקבוצה זו, דבר שמספר מחקרים אחרים ניסו להדגים ונכשלו. חשוב יהיה לבצע מחקר גדול על מנת לנסות ולשפר את התוצאות הקרדיאליות. אין דרך לדעת אם Citalopram יהיה יעיל מבלי לבדוק אותו.

מאמר מערכת נלווה מצביע על מכשול נוסף בחיפוש אחר ההבנה של התפקיד של תרופות אנטי דיכאוניות במניעת אירועים קרדיאליים. באופן אירוני, הרציונל עבור טיפול בדיכאון לאחר ACS (סינדרום קורונרי אקוטי) יכול להגביל את האפשרות עבור מחקרים לקבוע בצורה מוחלטת אם SSRI משפיעים על תחלואה ותמותה קרדיאלית. יש לציין כי יש צורך במחקר כזה בדחיפות.

JAMA. 2007;297:367-379, 411-412

לידיעה במדסקייפ