מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-JAMA עולה כי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive-Behavioral Therapy CBT) עדיף על Zopiclone לטיפול באינסומניה כרונית.

אינסומניה היא מצב שכיח מאוד במבוגרים, וקשור במספר הפרעות רפואיות, סוציאליות ופסיכולוגיות. מחקר קודם טען כי יש יתרונות בטיפולים פסיכולוגים וכן בטיפולים פרמקולוגיים, אך אין מחקרים אמינים לבדיקת השפעות אלו. לא נערכו מחקרים להשוואת תרופות שינה חדשות,  שאינן ממשפחת Benzodiazepine, עם טיפול לא-פרמקולוגי. החוקרים טוענים כי למיטב ידיעתם, לא נערכו מחקרים לבדיקת השפעות CBT על שלבי 3 ו-4 של השינה, בטיפול באינסומניה.

החוקרים עקבו אחר 46 מבוגרים עם אינסומניה ראשונית כרונית, שחולקו לטיפול CBT (n=18), טיפול ב-Zopiclone במינון 7.5 מ”ג כל לילה (n=16), או טיפול פלסבו (n=12). הגיל הממוצע עמד על 60.8 שנים, 22 מהמשתתפים היו נשים. CBT כלל היגיינת שינה, הגבלת שינה, איזון גירויים, טיפול קוגניטיבי ורלקסציה. כל טיפול נמשך 6 שבועות, והחוקרים עקבו במשך 6 חודשים אחר המשתתפים בקבוצות הטיפול הפעיל. המדדים העיקריים היו זמן ערות כולל, זמן שינה כולל, טיב השינה, Slow-Wave Sleep, שנמדדה באמצעות נתונים מבדיקות שינה ויומני שינה.

ב-3 מ-4 בדיקות נמצא כי CBT היה קשור בשיפור תוצאות ארוכות וקצרות טווח, בהשוואה ל- Zopiclone. עבור מרבית התוצאות, לא היה הבדל בין Zopiclone ובין פלסבו. לאחר 6 חודשי מעקב, מטופלי CBT הראו שיפור בטי השינה מ-81.4% לפני הטיפול, ל-90.1%, בעוד שטיב השינה בקבוצת Zopiclone ירד מ-82.3% ל-81.9%. משתתפים בקבוצת CBT בילו הרבה יותר זמן בשלב 3 או 4 של השינה, בהשוואה למשתתפים בכל אחת מהקבוצות האחרות, ובילו פחות זמן ערים במהלך הלילה. למרות שזמן השינה הכולל היה דומה בשלוש הקבוצות, לאחר 6 חודשים, מטופלי CBT זכו לשינה טובה יותר, כפי שזוהתה בבדיקות שינה, בהשוואה למטופלי Zopiclone.

מהתוצאות עולה כי התערבות המבוססת על CBT עדיפה על טיפול Zopiclone, הן לטיפול בטווח הקצר והן לטיפול בטווח הארוך של אינסומניה במבוגרים.

מגבלות המחקר כוללים העדר יכולת להכליל את התוצאות לחולים עם הפרעות שינה משניות לבעיה פסיכיאטרית או רפואית, או לתנאי רפואה ראשונית, איכות שינה גבוהה יחסית עוד לפני הטיפול, העדר מעקב 6 חודשים לאחר השלמת הטיפול, וגודל מדגם קטן יחסית, העדר קבוצת פלסבו או סמיות, העדר נתונים ספציפיים באשר לישנוניות במהלך שעות היום, וחוסר יכולת להכליל את הממצאים עם Zopiclone לתרופות אחרות לשינה.

בלא קשר במגבלות המחקר, לממצאים הנוכחיים השלכות חשובות על הטיפול הקליני בחולים מבוגרים עם אינסומניה כרונית ראשונית. בהתחשב בעדויות שהולכות ומצטברות ליתרונות הממושכים של טיפולי CBT, והעדר עדויות ליעילות ארוכת טוח של היפונזה, רופאים צריכים לשקול טיפול היפנוטי רק במקרים של אינסומניה אקוטית. כיום, התערבויות המבוססות על CBT לאינסומניה אינן נפוצות בשימוש קליני, ומחקרים עתידיים יתמקדו ביישום קביעת סף נמוך לאפשרויות טיפול באינסומניה בתנאי רפואה ראשונית.

JAMA. 2006;295:2851-2858

לידיעה במדסקייפ