תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי שכיח שחולים מדווחים על כאבים זמן קצר לאחר שסבלו משבץ וכי הכאב עלול להמשך כמה חודשים.

החוקרים בדקו את שכיחותם ועוצמתם של הכאבים המופיעים המופיעים לאחר שבץ ואת הגורמים המאפשרים לחזות אותם על-פי תפיסת החולים. במחקר השתתפו 297 חולים שסבלו משבץ לראשונה בחייהם על-פי יכולתם לענות לשאלות באמצעות סקאלה ויזואלית אנלוגית (VAS). דרוגי VAS של 30-0 הוגדרו כהעדר כאב או ככאב מתון, ודרוגים של 100-40 הוגדרו כבינונים עד חמורים.

כעבור 4 חודשים, דיחוו 96 מהחולים (32%) על כאב בינוני עד חמור, 23 דיווחו על כאב מתון, ו-178 דיווחו על העדר כאב. גורמים מובהקים סטטיסטית שאיפשרו חיזוי של הופעת הכאב היו גיל צעיר יותר, מין נקבי, דרוג גבוה יותר של השבץ ב-NIH, וערך HbA1c גבוה יותר.

כעבור 16 חודשים, סבלו 62 מהחולים (21%) מכאבים בדרגה בינונית עד חמורה, 12 חולים סבלו מכאב מתון, ו-223 לא סבלו מכאבים. עוצמת הכאב היתה חמורה יותר כעבור 16 חודשים מאשר כעבור 4 חודשים, עם ערכים חציוניים של 60 ושל 70 בדרוג ה-VAS, בהתאמה (p = 0.016). התאמה נצפתה בין דרוג כאב גבוה יותר בעת הבדיקה לבין מין נקבי, דרוג חמור יותר של דיכאון גריאטרי, דרוג משופר בבדיקת המצב המנטלי, ועליה בערכי ה-HbA1c הבסיסיים.

הכאב נותר קבוע בקרב 47% מהנבדקים שדיווחו על כאב בשתי בדיקות המעקב. הפרעות בשינה תרמו לכאב שהופיע ב-58%-49% מהחולים שסבלו מכאב מדרגה בינונית עד חמורה. בשתי בדיקות המעקב נזקקו עד 50% מהחולים למנוחה זמנית בשל הכאב ועד 25% מהחולים השיגו הקלה בכאבים רק באמצעות שינוי תנוחת הגוף.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי בשל השכיחות הגבוהה של חולים הסובלים מכאב לאחר שבץ חיוני להסביר זאת לרופאים הנוירולוגים והמטפלים במקרים של שבץ משום שברוב המקרים הם אינם מתייחסים לבעיה זו בעת הטיפול בחולים אלה, כפי שנמצא בכמה מחקרים קטנים שנערכו בנושא.

לידיעה במדסקייפ

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2006;77:590-595.

<!–

–>