דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

הידע הנוכחי לגביי גורמים היכולים לשנות פגיעה קוגניטיבית בקשישים הינו מוגבל. אולם, ידוע כי השתתפות בפעילויות בשעות הפנאי קשורה לסיכון מופחת לפגיעה קוגניטיבית.

מטרת העבודה היתה לבדוק את הקשר בין פעילויות בשעות הפנאי באוכלוסיה של קשישים סיניים לבין פגיעה קוגניטיבית.

מהלך- בוצע מעקב שנתי במשך 5 שנים אחר קבוצה של 5,437 אנשים בגיל 55 ויותר עם MMSE תקין בנקודת ההתחלה. נאסף מידע לגביי גיל, מין, השכלה, מקצוע, עישון וצריכת אלכוהול, מחלות רקע, הערכה נוירופסיכולוגית כולל MMSE והערכת ADL ודיכאון, ומידע לגביי עיסוקים בשעת הפנאי כולל שכיחות ומשך העיסוק.

תוצאות- ההארעות הממוצעת של פגיעה קוגניטיבית היתה 2.3% לשנה. העיסוק בפעילות קוגניטיבית כמו משחקי לוח וקריאה היה קשור עם סיכון מופחת לפגיעה קוגניטיבית, בעוד שצפייה בטלויזיה היתה קשורה עם עליה בסיכון לפגיעה קוגניטיבית. יש לציין כי לא ברור למחברים אם העיסוק בפעילויות קוגניטיביות מסוימות הוא הסיבה או התוצאה של פגיעה קוגניטיבית.

Wang YJ, Zhou DHD, Li J, et al. Leisure activity and risk of cognitive impairment: The Chongqing aging study. Neurology 2006;66:911-913.

הצעות לקריאה נוספת:

Verghese J, Lipton RB, Katz MJ, et al. Leisure activities and the risk of dementia in the elderly. N Engl J Med 2003;348:2508-2516.

Weuve J, Kang JH, Manson JE et al. Physical activity, including walking, and cognitive function in older women. JAMA 2004;292:1454-1461.

Wilson RS, Mendes De Leon CF, Barnes LL, et al. Participation in cognitively stimulating activities and risk of incident Alzheimer disease. JAMA 2002;287:742-748.

Yaffe K, Barnes D, Nevitt M , et al. A prospective study of physical activity and cognitive decline in elderly women: women who walk. Arch Intern Med 2001;161:1703-1708.

Scarmeas N, Levy G, Tang MX, et al. Influence of leisure activity on the incidence of Alzheimers disease. Neurology 2001;57:2236-2242.