למרות שידוע שהנקה מועילה ומעודדת התפתחות של ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (VLBW), מעט מאוד אמהות של ילודים אלה מינקות. האמהות חרדות בנוגע לבריאות הילודים, והצוות הרפואי עלול שלא לתמוך בהנקה מתוך דאגה מפני הגברת החרדה באמהות.

לכן, מטרת המחקר היתה לקבוע האם אמהות של ילודי VLBW שתיכננו תחילה להאכיל את ילודיהם בפורמולה נבדלו ברמות החרדה שלהן והדחק הרגשי של האם, בהשוואה לאמהות שתכננו להניק את הילודים.

מטרות המחקר היו: (1) לקבוע האם מתן ייעוץ לאמהות ילודי ה- VLBW שתכננו להאכיל את ילודיהם בפורמולה, תוך הדגשת היתרונות של חלב האם, יעלה את רמות הדחק והחרדה שלהן, (2) לבדוק האם אמהות שלא תכננו תחילה להניק משנות את דעתן לאחר מתן הייעוץ, ו-(3) למדוד את כמות חלב האם באמהות שתכננו תחילה להאכיל את הילודים בפורמולה. התוצאות השוו לתוצאות שהתקבלו באמהות של ילודי VLBW שתכננו להניק את ילודיהם מלכתחילה.

תכנון ראשוני להניק הופיע בקרב 115 נבדקות (קבוצת ה- initial breastfeed group, או IBG) ותכנון להאכיל בפורמולה נמצא בקרב 81 נבדקות (קבוצת ה- initial formula feed group, או IFG). כל הנבדקות קיבלו יעוץ בנוגע ליתרונות הבריאותיים לילוד, איסוף ואכסון של חלב אם, ורכישת משאבות חלב.

רמות החרדה של האמהות נמדדה באמצעות שאלון ה- State-Trait Anxiety Inventory(או STAI), שנמסר לאמהות לפני ואחרי הייעוץ ופעם בשבועיים עד לשחרור הילוד מבית החולים. רמת החרדה באם נמדדה לאחר הייעוץ באמצעות סקאלת ה- Parental Stressor Scale: NICU. צריכת החלב של הילודים נמדדה במהלך תקופת האשפוז. קרוב למועד השחרור של הילוד מילאו הנבדקות שאלון בנוגע לתפיסת היתרונות ולמאמצים הכרוכים בהנקה.

לאחר מתן הייעוץ, 100% מנשות קבוצת ה-IBG ו-85% מנשות קבוצת ה-IFG החלו להשתמש במשאבת חלב אלקטרונית בבית החולים, ושיעור התחלת ההנקה עמד על 94%. לאחר התאמה לאמהות שניסו, אך לא ייצרו חלב, עמד שיעור ההנקה בקבוצה כולה על ערך של 84%.

בנשים ממוצע שחור שאינן היספאנות ובנשים לבנות שאינן היספאניות החל להתבטא חלב בשיעור גבוה ודומה (95% ו-93%). בנוסף, תחילת ביטוי החלב היתה דומה באמהות בעלות הכנסה נמוכה ובאמהות שאינן בעלות הכנסה נמוכה (95% לעומת 92%).

דירוגי ה- STAIוה- Parental Stressor Scale: NICU בקרב נבדקות קבוצת ה-IFG וה-IBG לא נמצאו שונים באופן מובהק סטטיסטית מבחינת שינוי ברמות החרדה לאחר הייעוץ. בנוסף, ערכי השינוי החציוניים (לאחר הייעוץ לעומת לפני הייעוץ) עבור “ state” החרדה ב- STAI לא היו שונים באופן מובהק סטטיסטית בין הקבוצות, אפילו כאשר התייחסו ל” trait” החרדה באופן מבוקר.

state החרדה פחת במהלך 6 השבועות של אשפוז הילוד באופן דומה בקרב שתי הקבוצות. דירוגי trait החרדה, אך לא state החרדה נמצאו ביחס הפוך לצריכת החלב הכוללת של הילוד. צריכת החלב (במ”ל לק”ג ליום) היתה גדולה יותר בקרב ילודים של אמהות מקבוצת ה-IBG, בהשוואה לילודי אמהות קבוצת ה-IFG בכל שבוע במהלך החודש הראשון ובמהלך כל השהייה בבית החולים.

צריכת החלב של הילוד עלתה מהשבועות 1-3 בשתי הקבוצות והמשיכה לעלות בשבוע הרביעי בקבוצת ה-IBG. אולם, צריכת חלב האם פחתה בשבוע 4 בילודי קבוצת ה-IFG. ילודי קבוצת ה-IBG קיבלו חלב אם במהלך 83% מהימים שבהם שהו בבית החולים (הימים שבהם ניתנה להם הזנה), בהשוואה ל-44% מהימים הללו בילודי קבוצת ה-IFG.

החלק היחסי של צריכה אנטראלית שמילא חלב האם היה גם הוא גדול יותר בילודי קבוצת ה-IBG, בהשוואה לילודי ה-IFG במהלך 4 השבועות הראשונים ובמהלך כל תקופת האשפוז. אולם, אמהות קבוצת ה-IFG הצליחו לספק לפחות 50% מהצריכה האנטראלית של ילודיהם במהלך 3 השבועות הראשונים, 48.8% בשבוע הרביעי, ו-32.8% מהצריכה האנטראלית במהלך כל האשפוז.

ילודים של אמהות בעלות הכנסה נמוכה קיבלו כמויות קטנות באופן מובהק סטטיסטית של חלב אם בהשוואה לילודים של אמהות שאינן בעלות הכנסה נמוכה. מוצא האם ושיעור ההכנסה שלה השפיעו על 36% מהשונות בצריכת חלב האם.

72 (39%) מתוך 184 האמהות שהחל להתבטא בהן חלב מילאו את שאלוני השחרור. יתרונות בריאותיים בילוד היו הסיבות השכיחות ביותר בשתי הקבוצות להתחלת ביטוי חלב. הסיבות השכיחות ביותר להפסקת ביטוי חלב בשתי הקבוצות היו (1) אספקת חלב ירודה, (2) חזרה לעבודה או ללימודים, ו-(3) העדר יכולת לשאוב חלב לעיתים קרובות מספיק.

כמעט כל האמהות דיווחו כי שאיבת החלב הצדיקה את המאמץ הכרוך בה (100% בקבוצת ה-IBG ו-87% בקבוצת ה-IFG), ו-100% מהאמהות דיווחו כי הן שמחות שהצוות סייע להן ביצירת ביטוי החלב.

החוקרים מסכמים כי מתן ייעוץ לאמהות של ילודי VLBW מגדיל את שכיחות התחלת ההנקה, מבלי להגביר את תחושת החרדה והדחק של האמהות.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 1 January 2006, pp. e67-e75

הערות עורך: כמובן שכולנו מסכימים כי חלב אם הינו הטוב ביותר עבור תינוקות בכלל ופגים בפרט. יש לעשות כל מאמץ ע”מ להגדיל את שיעורי ההנקה בקרב האמהות לפגים. אינני בטוח שרמת החרדה כפי שבוטאה בשאלון משקפת את המציאות, מאחר ויש להורים בפגייה הרבה מאד סיבות נוספות להיות בחרדה מלבד העובדה שילדן מוזן מחלב אם או מתחליף חלב. המבחן האמיתי הינו שיעור ההנקה (או מתן חלב האם) בחודשים לאחר השחרור מהפגייה.