במחקר שפורסם לאחרונה נמצא קשר בין תוצאה בלתי תקינה בבדיקת  magnetic resonance imaging (או MRI) מוקדמת לבין פגיעה התפתחותית בפגים.

במחקר נכללו 89 ילודים פגים (גיל חציוני: 28 שבועות להריון) שנבדקו באמצעות MRI בגיל חציוני של 32 שבועות להריון. 50 ילודים נוספים נבדקו שנית קרוב למועד הלידה (גיל חציוני: 37 שבועות).

התוצאה הנוירו-התפתחותית נקבעה בגיל מותאם חציוני של 18 חודשים באמצעות אינדקס התפתחות מנטלית (Bayley Scales Infant Development II)) ובדיקה נוירולוגית סטנדרטית.

ב-51 (59%) מתוך 86 הילודים ששרדו התקבלה תוצאה תקינה, ב-22 (26%) התקבלה תוצאה גבולית וב-13 (15%) מהם התקבלה תוצאה בלתי-תקינה. אי-תקינות מדרגת חומרה בינונית עד חמורה בבדיקת ה-MRI הייתה שכיחה בסריקה הראשונה (37%) והשניה (32%).

תוצאה בלתי-תקינה נקשרה לעליה בחומרת הפגיעה בחומר הלבן, ה- ventriculomegaly, והדימום הבין-חדרי שנתגלו בבדיקת ה-MRI, כמו גם אי-תקינות בבדיקת ה-MRI הראשונה והשניה (ערך RR של 5.6; ערך P=.002 וערך RR של 5.3; ערך P=.03; בהתאמה). אי-תקינות נוירו-מוטורית בבדיקה הנוירולוגית סמוך ללידה והתפתחות זיהום לאחר הלידה העלו גם כן את הסיכון לקבלת תוצאה נוירו-התפתחותית בלתי-תקינה (ערך RR של 6.5; ערך P=.04 וערך RR של 4.0; ערך P=.01; בהתאמה).

החוקרים מסיקים כי בילודים פגים ישנה שכיחות גבוהה של אי-תקינויות מוחיות בבדיקת ה-MRI המוקדמת והן קשורות לפגיעה התפתחותית.

הערות העורך:

במוקדם או במאוחר ה- MRI יחליף את האולטרא-סאונד כבדיקת סקירה לפרוגנוזה התפתחותית. עד כה המדד הטוב ביותר לפרוגנוזה היה הזמן. בדיקות ההדמיה יוכלו לתת לנו ביטוי של פגיעה מורפולוגית, ולאו דווקא תפקודית. כמו-כן במקרים רבים ישנה חשיבות לטיפול הניתן ע”י הצוות המקצועי והמשפחות להתפתחות הנוירולוגית של היילוד. לא כל היילודים (פגים) עם פגיעה מורפולוגית דומה יסבלו בסופו של דבר מאותן בעיות תפקודיות.