פסיכיאטריה

שיקום מוקדם של הפין מסייע להפחתת בעיות תיפקוד קשות מאוחר יותר (מתוך הכנס השנתי לרפואת רבייה)

שיקום מוקדם של הפין, במיוחד שימוש ב-alprostadil (או MUSE), יכול לסייע בשמירה על רקמת הפין לאחר כריתת ערמונית, ומאפשר תגובה לטיפול בבעיות זיקפה מאוחר יותר.

שיקום מוקדם של הפין הינה תפיסה חדשה בשנתיים האחרונות (שניתוח ערמונית התקדם לנקודה של שמירה על עצבי הפין) ושמירה על מתן שתן. עם סקירה אגרסיבית של סרטן ערמונית, ניתן למצוא מטופלים צעירים, בגיל 50-52, שלא כמו קודם. לפני הניתוח דאגתם היא מתן שתן, אך הדאגה העיקרית היא פעילות מינית.


טיפולים אורלים לבעיות בזיקפה כמו סילדנפיל (ויאגרה) אינם יעילים במהלך 6-12 חודשים לאחר כריתת הערמונית כיוון שעצבי הפין עוד לא עברו רגנרציה. לאחר זמן זה, ללא שיקום מוקדם של הפין, אחוז היעילות של ויאגרה הוא בערך 30%. שיקום מוקדם של הפין משפר אחוז זה.


בגלל הנזק העצבי לאחר כריתת הערמונית, חולים מאבדים זיקפות לילה עצביות, ופחות דם זורם לפין, מה שעלול לגרום לפיברוזיס ברקמה. שיקום מוקדם של הפין מעלה זרימת דם ושמור על רקמת הפין בזמן בהעצבים עוברים רגנרציה, כך שטיפול אורלי יהיה יעיל יותר.

כחלק מהמחקר, חולים שעברו לאחרונה כריתת ערמונית בשל סרטן ולאחריה עברו טיפול אחד מהשלושה לשיקום הפין, עברו מעקב לקביעת השיטה הטובה ביותר.

ל-68 חולים הוצע שימוש ב-MUSE, ו-38 לקחו טיפול זה. ל-74 הוצע שימוש במכשיר ואקום (VCD) ו-60 הסכימו. ל-22 הציעו זריקות (ICD) וכולם הסכימו. 18 מהחולים בקבוצה זו השתמשו בויאגרה. 35 חולים שלא עברו כל טיפול שיקומי מוקדם היו קבוצת ביקורת. התוצאות הוצגו בכנס השנתי לרפואת רבייה.

בעוד שכל שיטות השיקום המוקדם היו יעילות, MUSE נתנה את התוצאות הטובות ביותר. לאחר מעקב ממוצע של 6 חודשים, 39% מהחולים בקבוצה זו חוו זיקפה טבעית מספקת לחדירה וגינלית, ו-74% היו פעילים מינית. בקבוצת ה-VCD, כ-32% חוו זיקפה טבעית מספקת לחדירה, וכולם היו פעילים מינית. לקבוצת ICD עם או ללא ויאגרה, ל-50% היו זיקפות טבעיות, ו-96% היו פעילים מינית. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת, ל-11% היו זיקפות טבעיות ו-37% היו פעילים מינית.

שיקום מוקדם של הפין עשה יותר משיפור של יכולת המטופל להגיע לזיקפה עד שנה לאחר הניתוח. הנקודה החשובה במחקר זה היא שהחולים יכולים לעסוק בפעילות מינית חודשיים שלושה לאחר הניתוח (עם שיקום מוקדם), בעוד שלפני כן היה עליהם לחכות 12-18 חודשים.

החוקרים מסכמים כי על אורולוגים להשתמש בשיטות MUSE, VCD, ו-ICD. רובם מבולבלים שניתן לת ויאגרה מוקדם, אך זה לא עובד כי אין מסלול עצבי. זה יעבוד לאחר 6-12 חודשים, לא בהתחלה. יש לשמור על רקמת הפין ורק אח”כ לעבור לטיפול אורלי.

ASRM 2005 Annual Meeting: Abstract O-323. Presented Oct. 19, 2005.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה