תוצאותיו של מחקר שפורסמו לאחרונה מעידות כי cerebral white matter hyperintensities (או WMH) הנצפות ב-MRI קשורות לירידה בתפקוד הקוגנטיבי בנבדקים קשישים, בקרב אלו שמצבם הבריאותי טוב יחסית כמו גם בקרב אלה שחוו שבץ או חולים במחלת אלצהיימר.

החוקרים ביצעו הערכות נוירו-פסיכולוגיות ובדיקות MRI ל-26 נבדקים בגילאי 80-85 שנים. ערכי ה-WMH החציוניים עמדו על 4.7mL בגיל 80 שנים (טווח של 0-44.2mL), ועל 9.3mL בגיל 85 (טווח של 0.1-49.3mL).

ערכי ה-WMH ההתחלתיים נקשרו לירידה עוקבת בתוצאות בדיקת ה-digit symbol test (ערך r =-0.57, ערך p = 0.02), ואילו עליה בנפח נקשרה לירידה בו-זמנית בתוצאת ה-verbal IQ שנמדדה באמצעות ה-Wechsler adult intelligence scale (ערך r =-0.65, ערך p = 0.001).

החוקרים מציינים כי הממצאים מעידים שיש להתייחס ברצינות להמצאות WMH, ללא תלות בגודלם או בגיל החולה, אפילו בקרב חולים שמצבם הכללי טוב.

במחקר נוסף ביצעו החוקרים בדיקות נוירו-פסיכולוגיות והדמיות MRI מוחיות בקרב 323 חולים בגילאי 55-85 שנים שהגיעו לקבלת טיפול בבית חולים לאחר שחוו שבץ איסכמי. לאחר התאמה לגיל, להשכלה ולנפח האוטם הכולל, נמצאה רמת ה-WMH הכוללת חזאית של ביצועים ירודים בבדיקות המהירות המנטלית, התפקוד הביצועי, הזיכרון והתפקוד ה-visuospatial.

החוקרים מסכמים כי במסגרת הטיפול הרפואי יש להתייחס ל-WMHs ולאטרופיה קורטיקלית כתורמים רלוונטיים לפגיעה קוגנטיבית ווסקולרית.

בדיווח נוסף, ביצעו החוקרים בדיקות MRI בהפרשים של שנתיים בקרב 38 חולים החשודים כחולים במחלת אלצהיימר. בכרבע מהחולים נמצאו שינויים מתקדמים ב-WMH, שנקשרו לרמת ה-WMH ההתחלתית (p < 0.05) וללחץ הדם הדיאסטולי (p = 0.05).

החוקרים מציינים כי במידה והממצאים יאומתו הם עשויים להעיד כי ניתן יהיה להשפיע על המשך הירידה הקוגנטיבית בחולי אלצהיימר על-ידי שינוי התקדמות ה-WMH, למשל באמצעות טיפול ביתר לחץ דם.

במאמר פרשנות מצורף נכתב כי הממצאים האחרונים, בשילוב מחקר עכשווי הקשור לגורמים גנטיים הקשורים ל-WMH, פותחים פתח למניעה סלקטיבית של פגיעה קוגנטיבית בקרב נבדקים המצויים בסיכון גבוה.

לידיעה במדסקייפ

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2005;76:1185,1229-1233,1286-1291.

<!–

–>