בשנות הששים והשבעים של המאה העשריםהיינו עדים ליוזמות לזיהוי ילדים הגדלים במצוקה מבחינה רפואית ומבחינה חינוכית.

המאמר לפנינו מדווח על  פרויקט טיפולי לילדים באזור Brookline   בעיר בוסטון לפני 25 שנה.

הפרויקט הופנה להורי הילדים  שהיו מעונינים בקידום ילדיהם. למשתתפים הוצעו שירותי בריאות חינם, הדרכה  ותכניות גירויים עבור הילדים. הקשר עם המשפחה, התחיל שלושה חודשים לפני הלידה והמשיך עד כניסת הילדים לגן.

מטרת הפרויקט הייתה לקדם את הילדים מבחינה רפואית וקוגניטיבית עוד בטרם הם נכנסו לגן הילדים. לילדים ניתנו שירותי בריאות וחינוך מיטיבים.

בסקר הראשוני שנערך עוד בהיות הילדים בגן הילדים הוכחה תרומת הפרויקט.

לאחר 25 שנים נערך סקר נוסף ומטרתו הפעם הייתה לברר האם הטיפול שניתן בזמנו, העניק יתרונות גם לטווח הארוך.  ליתר דיוק, האם ילדים שנהנו ממעקברפואי אופטימלי וטיפול התפתחותי עד כניסתם לגיל הגן, מצליחים יותר מעמיתיהם בתור מבוגרים. אמות המידה להצלחה היו הישגים אקדמיים, רמת ההכנסות, אורח חיים בריא, ובריאות נפשית יציבה.

החוקרים פנו לאנשים שהשתתפו בפרויקט עשרים וחמש שנה לפני כן. כקבוצת ביקורת נבחרו אנשים בריאים הגרים באזור, בהתאמת  מין, גיל, גזע  ורמה חינוכית דומה, שלא השתתפו בתכנית ההעשרה. סך הכל נבדקו 120 מבוגרים צעירים.

התוצאות בכללן תמכו בערך של תכניות העשרה בתחילת החיים. הילדים של אז  דווחו על הישגים אקדמיים טובים יותר,  הכנסה גבוהה יותר ורמת בריאות טובה יותר. 

משתתפי פרויקט ההעשרה בלטו במצוי כשרונותיהם ביכולת הביצוע שלהם דוגמת תכנון וארגון.      

בסיכום העשרה קוגניטיבית ומעקב רפואי בשנים הראשונות לחיים, במיוחד  במשפחות במצוקה,  פותח למשתתפים פתח לאיכות החיים שונה בטווח הארוך.

המאמר הופיע בעיתוןPediatrics   מחודש יולי  2005

The Brookline early education project: A 25 year follow-up study of a family centered early health and development intervention.

Palfrey SJ, Hauser-Cram P, Bronson MB, et al.

Pediatrics 2005;116:144-52.