בגיליון הקודם של הג’ורנאל הבאנו מחקר שפורסם ב-circulation שהוכיח קשר בין דכאון לסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.

במחקר זה, מתוך ה-JAMA , בוחנים החוקרים סוגייה דומה, אך בצורה מעט שונה.

מחלת לב כלילית היא הגורם המוביל לתמותה בארצות הברית, עם זאת, גורמי הסיכון המוכרים אינם מנבאים באופן מלא התפתחות מחלת לב כלילית או אירועי אוטם בשריר הלב.

מחקרים קודמים הראו שגורמים פסיכו-סוציאלים הם בעלי תפקיד משמעותי ועצמאי בהתפתחות מחלת לב כלילית וסיבוכיה. עם זאת, עדיין קיים ויכוח האם שינוי גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים יפחית את מספר האירועים הקרדיו-וסקולריים.

מחקר זה בחן את השפעת שתי תוכניות התערבות התנהגותית על התפקוד פסיכו-סוציאלי ועל ס?מנים של סיכון קרדיו-וסקולרי.

במחקר השתתפו כ-130 מטופלים, 70% מהם גברים, בגיל 40 עד 84 עם מחלת לב איסכמית. המטופלים הוקצו אקראית לאחת משלוש קבוצות: טיפול רפואי רגיל; טיפול רגיל והתעמלות אירובית (aerobic) תחת השגחה למשך 35 דקות 3 פעמים בשבוע למשך 4 חודשים; וטיפול רגיל וסדנת התמודדות עם דחק פעם בשבוע למשך 4 חודשים.

התוצאות העיקריות שנבחנו היו רמות הדחק הכללי והדיכאון כפי שהוערכו על-ידי שאלונים מקובלים; ומספר סמנים ביו-פיזיקאליים של תפקוד הלב בעת ביצוע מטלות מלחיצות, כדוגמת הרצאה מול קהל ללא הכנה מראש.

עם סיום המחקר נמצא שבקבוצות ההתערבות (שהיתה כזכור טיפול רפואי רגיל יחד עם פעילות גופנית או יחד עם סדנאת התמודדות בדחק) שיעור הדחק והדיכאון היו נמוכים משמעותית בהשוואה לקבוצת הטיפול הרפואי הרגיל.

יתרון להתערבות ההתנהגותית נמצא גם בבחינת סמנים ביו-פיזיקליים של תפקוד הלב בעת ביצוע מטלות מלחיצות. לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי קבוצות ההתערבות.

לסיכום, עבור מטופלים עם מחלת לב איסכמית יציבה פעילות גופנית ושיטות להתמודדות עם דחק הפחיתו את המצוקה הנפשית ושיפרו את הסמנים לסיכון קרדיו-וסקולרי יותר מטיפול רפואי בלבד.

הערת המערכת: 

המסקנה ברורה ומחזקת את הגישה המחייבת טיפול כוללני בחולה הקרדיאלי: שילוב של פעילות גופנית ו/או טיפול במצבי לחץ בנוסף לטיפול תרופתי מיטבי.

קל לאמר, יותר קשה ליישם ביום יום במרפאה, אך למאמץ זה, בין אם הוא מקומי-אישי של הרופא והצוות המטפל ובין אם במסגרת אירגונית תומכת, יש כפי שניתן לראות גם במחקר זה תמורה הולמת.

למאמר

    Effects of Exercise and Stress Management Training on Markers of Cardiovascular Risk in Patients With Ischemic Heart Disease, A Randomized Controlled Trial, James A. Blumenthal et al, JAMA. 2005;293:1626-1634. ,