חולים עם דכאון בי פולרי חשים הקלה עם שימוש ב-agomelatine (או Valdoxan), על פי חוקרים שהציגו את ממצאיהם בכנס הששי הבינלאומי להפרעה דו קוטבית.

זהו הנוגד דכאון המלטונינרגי הראשון, והוא עשוי למלא צורך בדכאון בי פולרי. אחרים לא הראו יתרון, והחוקרים סבורים כי אגומלטין עשוי לעבוד בגלל שיש לו מנגנון פעולה אחר.

התרופה עובדת על הרצפטורים מלטונין 1 ו-2 וכן יש לה תכונות של אנטגוניסט ל-5-HT2c כמו ל-SSRIs. החוקרים מקווים כי תרופה זו תגרום פחות להיפומאניה ומחזורים מהירים לעומת ה-SSRIs.

הצפייה היא כי אגומלטין ישמש כתוספת יחד עם מייצבי מצב רוח.

החוקרים בדקו את הפוטנציאל של אוגמלטין לטיפול בדכאון בי פולרי בגלל שהתרופה הראתה יעילות בטיפול בדכאון מג’ורי. האישור באירופה צפוי להתקבל עד אמצע 2006.

במחקר ההתחלתי, גוייסו 21 חולים עם הפרעה דו קוטבית I עם אפיזודה של דכאון מג’ורי במטרה לבדוק את הפשעת האגומלטין עם מייצב מצב רוח. החוקרים השתמשו במדד המילטון לדכאון (HAM-D17),  בחולים עם מדד של 18 לפחות, ותגובה נחשבה כירידה של לפחות 50% במדד המילטון, כאשר רמיסיה הוגדרה כמדד המילטון של לא יותר מ-6.

כל החולים קיבלו 0.25 מ”ג אגומלטין ביום למשך 6 שבועות ראשונים, בהם 47% מהחולים הגיבו בשבוע הראשון של הטיפול, ו-85% הגיבו עד סוף ה-6 שבועות של השלב האקוטי. 19 חולים המשיכו למשך 6-52 שבועות; 11 השלימו את המחקר. בקרב אלו שהמשיכו, 10 היו ברמיסיה בסוף המחקר. בקרב 8 הפסקות הטיפול, 3 היו בשל תופעות לוואי, 2 בשל חוסר יעילות ומתוך ה-3 שנשארו, 1 החלים בשבוע 18 ולא חש צורך להמשיך בטיפול, אחד פרש מרצון ואחד בשל היענות נמוכה. 15 תופעות לוואי נרשמו, כולל שתי אפיזודות מאניות או היפומאניות. באופן כללי הטיפול היה סביל.

החוקרים חיפשו סימן כי אגומלטין יכול להיות יעיל בדכאון בי פולרי, ונראה כי הממצאים דורשים מחקר נוסף. החוקרים מצפים כי אגומלטין ישמש כטיפול נוסף. עם זאת, יש צורך במחקרים גדולים יותר שיחזרו על ממצאים אלו בכדי להצהיר הצהרה ברורה יותר.

Sixth ICBD: Abstract P163. Presented June 17, 2005.

לידיעה במדסקייפ