לפי ניתוח-על שנעשה לאחרונה עולה, כי טיפול בליתיום ובתרופות נגד התכווצות למוטריגין (LAMOGINE) וולפורט (DEPALEPT), מהווה טיפול אחזקה ארוך טווח ויעיל להפרעה דו-קוטבית. המחקר הוצג בכנס הבינלאומי השישי להפרעה דו-קוטבית.
לדברי החוקרים, אין תרופה אחת היום שמונעת גם תקופות מאניות וגם תקופות דיכאוניות, ולכן יש לבדוק את ההשפעה של טיפולים משולבים.
בניתוח-העל נכללו מחקרים מבוקרים על טיפול אחזקתי לחולים עם הפרעה דו-קוטבית יציבים קלינית. סה”כ נכללו 12 מחקרים, שהכילו 1,845 נבדקים.
נמצא כי בהשוואה לחולים שטופלו בוולפורט, חולים שטופלו בליתיום (LICARBIUM) היו עם סיכוי גבוה יותר להתקף מאנידיכאוני, להפסיק טיפול מכל סיבה שהיא, או להפסיק טיפול עקב תופעות לוואי. חולים שטופלו בליתיום היו עם סיכוי גבוה יותר להפסיק טיפול בהשוואה לחולים שטופלו בלמוטריגין, אך עם סיכוי קטן יותר מאשר אלה שטופלו בקרבמזפין (TEGRETOL).
נמצא כי טיפול משולב עם אולנזפין לא היה טוב בהרבה מאשר טיפול בתרופה בודדת, במניעה של התקף מאנידיכאוני.
החוקרים מדווחים, כי רוב התרופות היו טובות יותר במניעה שלך התקפים מאניים מאשר התקפים דיכאוניים. ברוב זמן המחלה של החולים הם שרויים במצב דיכאוני, ולכן חשוב לטפל בדיכאון בחולים. לפי החוקרים, נראה כי טיפול משולב בלמוטריגין ובוולפורט, יעיל במניעה של התקפים דיכאוניים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!