תוספת ויטמין E במינון של 2000 IU ליום אינו יעיל לטיפול בליקוי קוגנטיבי קל, ו-donepezil הוא בעל יתרון מינימלי וחולף, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון אפריל של New England Journal of Medicine.

נזק חימצוני מלווה למחלת אצהיימר, ומעכבי כולין אסטרז מומלצים לשימוש באלצהיימר קל עד בינוני, אומר ד”ר פטרסן ממיניסוטה ושותפיו מקבוצת ADCS למחקר אלצהיימר. המחקר הראה כי טיפול עם ויטמין E נוגד חימצון עשוי לעכב את הזמן בחולי אלצהיימר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לקבוע האם טיפול בויטמין E או donepezil, מעכב הכולין אסטרז אשר השימוש בו הוא הרחב ביותר זמן המחקר,עשויים לעכב את האבחנה הקלינית של מחלת אלצהיימר בנבדקים עם אופי אמנסטי של ליקוי קוגנטיבי קל.

במחקר השתתפו 769 נבדקים עם ליקוי קוגנטיבי אמנסטי קל אשר קיבלו באקראי 2000 IU של ויטמין E ליום, 10 מ”ג donepezil ליום, או פלצבו למשך 3 שנים. התוצאה הראשונה שנמדד היתה התפתחות אלצהיימר, ותוצאות משניות היו קוגניציה ותיפקוד.

מחלת אלצהיימר אפשרית או סבירה התפתחה ב-212 מתוך 769 הנבדקים, 16%פרוגרסיה לשנה. בהשוואה לפלצבו, לא היו הבדלים מובהקים באפשרות להתקדמות המחלה בקבוצת ויטמין E (יחס סיכון, 1,02; 95% רווח בר סמך, 0.74-1.41; P = .91) או בקבוצת donepezil (יחס סיכון, 0.80; 95% רווח בר סמך, 0.57-1.13; P = .42) במהלך 3 שנות הטיפול.

אנליזה של השפעות הטיפול כל חצי שנה הראתה כי לקבוצת donepezil היתה סבירות נמוכה יותר להתקדמות המחלה במהלך 12 החודשים הראשונים בהשוואה לפלצבו (P = .04). המדידות המשניות תמכו בממצאים אלו. במשך 3 שנות המעקב, donepezil היה יעיל בנשאים של אלל אחד או יותר של אפוליפופרוטאין E אלל ε4. אחוז התקדמות המחלה לא היה שונה משמעותית בין קבוצות ויטמין E ופלצבו לכל החולים או לנשאי APOE ε4 .

לויטמין E אין תועלת בחולים עם ליקוי קוגנטיבי. למרות שלאחר 3 שנים קצב ההתקדמות לא היה נמוך יותר בחולים שקיבלו donepezil לעומת אלו שקיבלו פלצבו, טיפול donepezil היה קשור עם אחוז נמוך יותר של התקדמות מחלת אלצהיימר במהלך 12 החודשים הראשונים של הטיפול.

במאמר מערכת, ד”ר דבורה בלקר מבית הספר לרפואה בהרווארד מציינת כי זהו צעד גדול קדימה. החדשות הגדולות הן חוסר היעילות המאכזב של ויטמין E בכל המחקרים הקודמים אשר הראו כי שימוש במינון גבוה גרם להתקדמות איטית של מחלת האלצהיימר. כיום מתנהלים מחקרים בנושא אלצהיימר. יש סיבה לקוות כי לפחות חלק מהתרופות שנחקרות יוכיחו יעילות ויוכלו לעצור את התפתחות המחלה לפני הפגיעה בתיפקוד.

N Engl J Med. Posted online April 13, 2005

לידיעה במדסקייפ