“י?ר?ך” היא החלק העליון של הרגל מן המותן ועד הברך. בתיאור בגדי הכוהנים אנחנו קוראים  “ועשה להם מכנסי בד …. ממתנים ועד ירכיים יהיו”. מכנסיהם התחילו במותן וכיסן את כל הירך עד לברך. דומה למכנסים הקצרים שלנו היום. כשיצאו בני ישראל למלחמה נאמר להם:  ” שימו איש חרבו על ירכו”. חיגרו את החגורה בצורה כזאת שהחרב תהיה מונחת לצד הירך. עצם הירך   היא ה  femur   או  femora לעצם זו  יש גם ראש וגם צוואר.

המילה “ירך” נכנסה  לשימוש בביטויים שונים. 

“יוצאי ירך”  אדם, הם צאצאיו בניו ובני בניו.

“לשים יד תחת ירך פלוני” הוא להישבע ולהתחייב התחיבות חגיגית. זה היה אחד מטקסי השבועה בימי קדם. “שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה’ אלוהי השמים”  מבקש אברהם אבינו ממנהל משק ביתו, אליעזר, שלא ייקח אישה לבנו יצחק, מבנות כנען.

“ויך אותם שוק על ירך”  כתוב  אצל שמשון הגיבור כאשר נלחם בפלישתים.”  משמע “הכה אותם מכה ניצחת”.

השוק הוא חלק הרגל הנמצא  בין הברך ובין כף הרגל באדם ובבהמה. בשוק שתי עצמות ששמן, לפי אבן-שושן, הקנה הגדול והקנה הקטן. היום מקובל יותר לקרא לעצם ה  tibia “השוקה”,   ןלעצם ה fibula “השוקית”. גם ערכים אלה נמצאים באבן-שושן.

ועוד א?מרה פיקנטית מהמדרש רבה: “נשפכו מים על שוקיו” מתאר מצב בו אדם משתין שלא מרצונו מרוב בהלה או מחולשה.

‘הקרסו?ל, הוא ה   ankle ,  ובתלמוד  מופיעה גם הצורה ‘הקו?רסל’, – קבוצת העצמות המחברות את השוקה והשוקית לעצמות כף הרגל. 

והנה דוגמא של שימוש במלה קרסוליים בהשאלה: במדור ההיסטורי שלנו כתבנו על היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית ועל גלנוס שכתב ספרי רפואה רבים. אך גלנוס לא הגיע לקרסוליו  של היפוקרטס,  הווה אומר היפוקרטס עלה עליו בידע ובחכמה.  ומה בין אגודל לבין בהן האם קיים הבדל בכלל ? על זה בפעם הבאה.