מחקר קליני גדול מעיד כי ילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) מגיבים בצורה הטובה ביותר לפסיכו-תרפיה יחד עם מתן תרופה נוגדת דיכאון. ההמלצות העולות מן המחקר תומכות בהתחלה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT), לבדו עם בשילוב עם תרופה נוגדת דיכאון מסוג של מעכב reuptake של סרוטונין (SSRI). המחקר מדגיש את הצורך לשיפור זמינות ה-CBT, משום שרובם של האנשים הצעירים הסובלים מ-OCD מטופלים כיום באמצעות תרופות נוגדות דיכאון בלבד, שלעיתים ניתנות גם בשילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות. תוצאות המחקר הקרוי POTS מפורסמות בגיליון אוקטובר של כתב העת JAMA.

97 נבדקים בגילאי 7-17 שנים הסובלים מ-OCD השלימו את 12 שבועות של הטיפול באמצעות CBT, באמצעות SSRI (הוא sertraline), בטיפול משולב או במתן פלצבו. הערכת החולים נעשתה באמצעות מעריכים בלתי-תלויים באופן סמוי לטיפול הניתן לכל חולה בכל 4 שבועות. החולים במחקר היו חולים טיפוסיים הנצפים במרפאות. לדוגמא, בעוד מחקרים הממומנים על-ידי התעשיה פוסלים לרוב חולים הסובלים מיותר ממצב רפואי אחד, 80% ממשתתפי המחקר הנוכחי סבלו מהפרעה פסיכוטית נוספת אחת לפחות.

שילוב הטיפול באמצעות sertraline ובאמצעות CBT היה יעיל יותר מאשר הטיפול בכל אחד מהם בנפרד. מתן CBT בלבד נראה עדיף על מתן sertraline שהיה עדיף על מתן פלצבו. עד לסיום המחקר, עמדו שיעורי ההפוגה במחלה על ערכים של 53.6% בקבוצת הטיפול המשולב, של 39.3% בקבוצת ה-CBT, של 21.4% בקבוצת ה-sertraline, ושל 3.6% בקבוצת הפלצבו.

מתן CBT בלבד היה יעיל יותר באתר המחקר באוניברסיטת פנסלביניה, בהשוואה לאתר המחקר באוניברסיטת דיוק, אך הטיפול המשולב היה יעיל במידה שווה בשני האתרים, דבר המעיד כי הוא פחות מועד לשינויים ספציפיים למערכת טיפול מסוימת. התוצאה באוניברסיטת פנסלביניה הובילה את החוקרים להמליץ על CBT כעל הטיפול המועדף בתור טיפול ראשוני. אולם, הם מציינים כי רק מיעוט של הילדים והמתבגרים הסובלים מ-OCD זוכים לקבל טיפול זה.

אחד ממנהלי המוסד שתמך במימון המחקר, ד”ר Insel, מציין כי במחקר שעסק בטיפול בדיכאון בקרב מתבגרים, נערכה השוואה בין מתן CBT למתן SSRI ומתן טיפול משולב, נמצא הטיפול התרופתי עדיף על ה-CBT. הוא מוסיף כי במחקר הנוכחי נצפה מצב הפוך, אך בשני המחקרים נמצא הטיפול המשולב עדיף. הוא מדגיש כי השוני בממצאים מעיד כי הפרעות שונות במתבגרים מגיבות לטיפולים שונים.

החוקירם מאמינים כי תוצאות מחקרם יתרמו לאופן שבו מעריכים נותני הטיפול הנפשי שאינם רופאים את מגבלות יתרונות הטיפולים התרופתיים ולהערכה שמעניקים רופאים לטיפול הפסיכו-סוציאלי המבוסס על ראיות. הם מוסיפים כי על המחקר להתמקד בגילוי ובדיקה של אסטרטגיות שונות ב-CBT.

במהלך המחקר לא דווח על אפיזודות של מאניה, של אובדניות, או של תופעות לוואי חמורות אחרות.

לידיעה ב-doc’s guide