מחקר זה ביקש לבדוק כיצד קרובי משפחה של חולי דמנציה מגיבים לאחר הכנסת בן המשפחה למוסד סיעודי.
החוקרים ערכו בדיקה פרוספקטיבית של 1222 זוגות של חולים ובני משפחה מטפלים בארה”ב. במהלך 18 חודשי מעקב, 180 חולים הוכנסו למוסדות לטיפול ארוך טווח.
קרובי משפחה מטפלים, שנאלצו להכניס את קרובי משפחתם למוסדות טיפול, דיווחו כי הם סובלים מדיכאון ומחרדה לאחר האישפוז, באותה מידה כמו בתקופה בהם טיפלו בקרוביהם חולי הדמנציה בביתם.
נטייה זו היתה בולטת יותר כאשר החולה היה בן/בת-זוג של המטפל, כאשר המטפל ערך ביקורים תכופים במוסד, וכאשר המטפל הביע חוסר שביעות רצון מהעזרה שקיבל מסביבתו.
לא נרשם שינוי משמעותי בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון לפני ואחרי ההכנסה למוסד, ונרשמה עלייה בשימוש בתרופות נוגדות חרדה. המטפלים היו בסיכון של 48% לדיכאון קליני לאחר הכנסת הקרובים למוסד.
הכנסת קרוב/ת משפחה חולה למוסד סיעודי קשה במיוחד לבני/בנות הזוג המטפלים, ויש מקום להתערבות קלינית שתכין את המטפל למעבר, ותיתן מענה לדיכאון ולחרדה המופיעים לאחר המעבר.
JAMA. 2004;292:961-967.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!