פסיכיאטריה

גירוי מגנטי טרנס-קרניאלי חוזר מסייע לטיפול בדכאון בחולי פרקינסון (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

ממצאיו של מחקר מבוקר מצביעים על כך שטיפול באמצעות גירוי מגנטי חוזר לגולגולת (Repetitive transcranial magnetic stimulation (rTMS) שווה ביעילותו ל- fluoxetine לטיפול בדכאון בחולי פרקינסון.

הטיפול החדש אינו פולשני ונסבל היטב ע”י החולים, ציינו החוקרים והוסיפו שהוא מגביר את פעילות המערכת הסרוטונרגית. ממחקרים קודמים התברר שגירוי מגנטי לאזור הפרה-פרונטלי אף הביא לשיפור בתפקוד המוטורי של חולי הפרקינסון.

במחקר השתתפו 42 חולי פרקינסון שסבלו מדכאון. חלק החולים קיבל rTMS בתדירות 15 הרץ למשך 10 ימים ובנוסף גלולות פלצבו והשאר קיבלו טיפול מגנטי אקראי ובנוסף 20 מ”ג fluoxetine ליום.

לאחר שבועיים חל שיפור דומה בשתי הקבוצות במדדי הדכאון.

לאחר 8 שבועות חל שיפור במדד פעולות היומיום בחולים שקיבלו את הטיפול עם הגירוי המגנטי החוזר אך לא בקבוצת ה- fluoxetine. בדיקה קוגניטיבית הראתה שיפור בשתי הקבוצות אך השיפור היה מהיר יותר בקבוצת ה-rTMS. יתרה מכך בקבוצת ה-fluoxetine היתה מגמה (לא מובהקת) להדרדרות בתפקוד המוטורי.

שיעור תופעות הלוואי היה נמוך יותר בקרב קבוצת ה-rTMS.

במחקר לא היתה קבוצת פלצבו מסיבות אתיות וכמו כן שיטת הגירוי המגנטי האקראי (בקבוצת ה- fluoxetine) טומנת בחובה כנראה בעיות מתודולוגיות.

לסיכום ציינו החוקרים שלשיטת הטיפול החדשה יש אפקט אנטי-דכאוני דומה לזה של fluoxetine ובנוסף היא מביאה כנראה לשיפור בתפקוד המוטורי, שיפור קוגניטיבי מהיר יותר ופחות תופעות לוואי מאשר בטיפול התרופתי. “מחיר הטיפול גבוה ויש לנייד את החולה למרכזים מתאימים” הם הוסיפו. 

J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2004;75:1171-1174

לידיעה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה