פסיכיאטריה

לימודי המשך : הפרעות בשינה: חלק ב’ – דום נשימה כתוצאה מחסימת דרכי הנשימה העליונות, מתוך JC415 , מאמר בתשלום למעט מנויי הג’ורנאל, בעריכת פרופ’ פריאר

          חסימת דרכי הנשימה העליונות בשינה  Obstructive sleep apnea syndrome    מוגדרת כמצב בו קיימת חסימה חלקית ממושכת, או חסימה מלאה שנמשכת למספר שניות בלבד,  החוזרת ונשנית. ירידה בחמצון הדם והפרעה במהלך השינה אופייני לשני המצבים. התופעה פוקדת 2%  מאוכלוסיית הילדים וגורמת להם לסיבוכים משמעותיים:-

הפרעה בהתנהגות, עיכוב בגדילה והכבדה על מערכת הלב וכלי הדם.

בהמשך נדון בכל אחד מסיבוכים אלה. נקדים ונעיר שחשוב שנאבחן את המצב מוקדם ככל האפשר, ולטפל בו בצורה נחרצת, שאכן טיפול ניתוחי מתקן את המצב ב 75 ועד 100% מהמקרים.

          נחירה מהווה הסימן הקליני העיקרי אך כדי לאשר את האבחנה יש צורך בבדיקת ה  polysomnograph. כאשר מדברים על    “sleep lab”  הכוונה בדרך כלל לבדיקה זו.

          טרם נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעת “דום הנשימה” כתוצאה מחסימת דרכי הנשימה. כידוע תופעת “דום הנשימה” אופיינית ללילה ולא ליום. נראה שהגדלת השקדיים והפוליפים אינו הגורם היחידי, ולכן כריתת איברים אלה לא תמיד תשפר את המצב.  

   השמנה, בעיקר בנוער מעל גיל 15, וכן דלקת מערות האף sinusitis  מהווים גורמי סיכון נוספים.  בזמן האחרון הפגות התגלתה כגורם סיכון נוסף. אצל ילדים שנולדו פגים, הסיכון לחסימת דרכי הנשימה, גדול פי חמש מבילדים שנולדו במועד. גם כאן הסיבה בגדר תעלומה. הנטייה לחסימת דרכי הנשימה העליונות, נטייה משפחתית היא, ובכל ילד החשוד למחלה זו,  עלינו לברר את תולדות המשפחה. 

            נחזור לסיבוך הראשון, הפרעות בהתנהגות.

   

שכיחות ההפרעה בהתנהגות, באוכלוסיית הילדים הסובלת מחסימת דרכי הנשימה העליונות גדולה פי שלוש מבאוכלוסיית ילדים רגילה. בנוסף להפרעות בהתנהגות, קיים גם סיכון לעיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית. 

    עיכוב בגדילה          

            כשאנחנו מדברים על עיכוב בגדילה עקב מחסימת דרכי הנשימה העליונות עלינו לקחת בחשבון שאין לנו מידע מדויק על היקף הבעיה. אך ראינו מקרים, במסגרת הטיפול,  שהחלו לעשות catch up growth מיד לאחר הניתוח. היום, הודות לערנות הרופאים לתמונה הקלינית של חסימת דרכי הנשימה העליונות,  הטיפול מוקדם יותר ויש להניח שתופעה זו תלך ותפחת.

            סיבוכים בלב ובמערכת כלי הדם

עדות לתופעה זו מתבססת על תיאורי מקרים אשר פיתחו עלייה בלחץ הדם הדיאסטולי ובלחץ הדם הריאתי, בהגדלת חדרי הלב והפרעה בתפקודם. אך גם כאן יש לציין שחסרים נתונים לגבי ההיארעות.

            מדע הפרעות השינה, ואבחנת חסימת דרכי הנשימה העליונות בתוכם, עדיין בחיתוליו. חסרים נתונים של הממצאים הפיזיולוגיים בשיטת הפוליסומנוגרפיה. יש להתייחס לתוצאות הבדיקה, לא כהלכה למשה מסיני, ולהשתמש  בחוש הקליני ובשכל הישר.  היום יש הצעות למספר שיטות אבחנתיות חלופיות ויידרש זמן  עד שנוכל להעריך את מקומם בעיבוד מקרי הפרעות בשינה.

            הטיפול כפי שאמרנו, כריתת שקדיים ופוליפים.  בהסתמך על דעת מומחה למחלות אף, אוזן וגרון   חשוב להסיר את שני האברים. ולא, יגדל האבר הנשאר כפיצוי לאיבר שנכרת.  כריתת שקדיים ופוליפים משפרת ברוב המקרים את מצב החולה, אך לא בכולם.

            במקרים בהם הטיפול הכירורגי אינו מועיל, טיפול יעיל  מתן חמצן בלחץ בלילה בשיטת ה CPAP דהיינו continuous positive airway pressure ,  להצלחת טיפול זה, נחוצה  הכנה טובה של ההורים במישור ההסברתי ובמישור הטכני.

            מעניין לציין טיפול תרופתי, כולל טיפול בסטרואידים, אינו מיטיב עם החולה. כאשר לא נמצא שיפור גם לאחר כריתת שקדיים ופוליפים, ומתן חמצן ב CPAP, קיימת  האפשרות לפנות למומחים אשר פיתחו שיטות להרחבת דרכי הנשימה העליונות, שיטות שבמקרים יחודיים הוכיחו את עצמם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה