רויטל גנדלמן מרטון – עורכת מדור נוירולוגיה

Spencer SS, Berg AT, Vickrey BG, et al. Initial outcomes in the multicenter study of epilepsy surgery. Neurology 2003;61(12):1680-1685.

רקע.

לכ- 30% מהמבוגרים עם אפילפסיה ממוקמת יש פרכוסים עמידים לתרופות אנטי אפילפטיות. בחולים אלה, רזקציה של האזור במוח הגורם לפרכוסים היא אחת מהגישות הטיפוליות, משום שיש בה פוטנציאל לרפוי הפרכוסים ולשיקום פסיכו-סוציאלי מוצלח. על אף השימוש הגובר באפשרות הניתוחית, ההחלטה מיהם המועמדים הטובים ביותר לניתוח מבין החולים (כלומר- החולים שלגביהם ישנה סבירות גבוהה להיות חופשיים מפרכוסים לאחר הניתוח) מבוססת בעיקר על ניתוחים רטרוספקטיביים של קבוצות קטנות של חולים הטרוגניים המטופלים בפרוטוקולים שונים במשך עשורים רבים. על אף שיעילותן של רזקציות טמפורליות שנה לאחר הניתוח פורסמה לא מכבר, תוצאת הניתוח לגביי אזורים אחרים במוח לאחר מעקב ממושך וההשפעות על איכות החיים והמצב הפסיכיאטרי לא הוגדרו בשלמות.

בעבודה זו מדווחות התוצאות הראשוניות של מחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי של ניתוח אפילפטי רזקטיבי , הכולל קרוב ל- 400 חולים שהוערכו וטופלו בפרוטוקולים אחידים ושנערך אחריהם מעקב כ- 1 עד 5 שנים לאחר הניתוח, עם מדדים אחידים לתוצאה הפוסט אופרטיבית, איכות החיים והמצב הפסיכיאטרי.

שיטות.

חולים לאחר ניתוח אפילפסיה רזקטיבי הוערכו מדיי שנה לתוצאה מבחינת הפרכוסים, איכות החיים, חרדה ודיכאון ע”י ראיונות ושאלונים.

תוצאות.

מבין 396 חולים שעברו ניתוח רזקטיבי, 355 חולים נשארו במעקב לפחות שנה. מביניהם, 75% השיגו רמיסיה של שנה אחת במהלך המעקב; לחולים עם רזקציה טמפורלית מדיאלית היה סיכוי גדול יותר להשיג רמיסיה בהשוואה לחולים עם רזקציה טמפורלית ניאו-קורטיקלית (77% לעומת 56%, בהתאמה). חזרת פרכוסים הופיעה ב- 59 (22%) מהחולים, יותר בחולים שעברו רזקציה טמפורלית מדיאלית (24%) בהשוואה לרזקציה ניאו-קורטיקלית (4%). 3 חודשים לאחר הניתוח היה שיפור משמעותי באיכות החיים, בחרדה ובדיכאון, ללא הבדל משמעותי בהתבסס על תוצאת הפרכוסים. לאחר 3 חודשים, נצפה שיפור הדרגתי נוסף באיכות החיים בחולים חופשיים מהתקפים ובחולים עם פרכוסים נצפתה ירידה הדרגתית. לאחר 12 ו- 24 חודשים, נצפה הבדל משמעותי בין 2 הקבוצות מבחינת איכות החיים . על אף השיפור בניקוד של חרדה ודיכאון בחולים חופשיים מהתקפים בהשוואה לחולים עם התקפים, לא היה הבדל זה משמעותי.

מסקנות.

ניתוח רזקטיבי לטיפול באפילפסיה מפחית באופן משמעותי את תדירות הפרכוסים, בעיקר לאחר רזקציה טמפורלית מדיאלית בהשוואה לרזקציה ניאו-קורטיקלית. כמו-כן יש לניתוח השפעה הדרגתית אך מתמשכת של איכות החיים אך השפעות מינימליות על חרדה ודיכאון. יש צורך במעקב ממושך יותר על מנת לקבוע את התוצאות של ניתוח זה מבחינת פרכוסים, איכות חיים והמצב הפסיכיאטרי.

המלצות לקריאה נוספת:

Wiebe S, Blume W, Girvin J, et al. A randomized, controlled trial of surgery for temporal lobe epilepsy. N Engl J Med 2001;345: 311-316.

Vickrey BG, Hays RD, Rausch R, et al. Outcomes in 248 patients who had diagnostic evaluations for epilepsy surgery. Lancet 1995;346:1445-1449.

Birbeck G, Kim S, Hahs RD, Vickrey BG. Quality of life measures in epilepsy; how well can they detect change over time? Neurology 2000;54:1822-1827.

Radhakrishnan K, So EK, Silbert PL, et al. Predictors of outcome of anterior temporal lobectomy for intractable epilepsy. Neurology 1998;51:465-471.

Gilliam F, Kuzniecky R, Meador K, et al. Patient-oriented outcome assessment after temporal lobectomy for refractory epielpsy. Neurology 1999;53:687-694.