מחקר ארופאי מוצא כי שימוש ב-paroxetine מקל על גרד לא דרמטולוגי הקשור בסרטן מתקדם או בהמצאות מחלה סיסטמית אחרת.

קשה לטפל בגרד חמור, הקשור במחלה סיסטמית בשלב מתקדם או שמקורו אדיופתי. אולם, נתונים ממחקרים בלתי מבוקרים מעידים כי שימוש ב-paroxetine עשוי לספק הקלה מהירה של הסימפטומים הקשורים במצב.

בכדי להעריך את יעילות השימוש ב-paroxetine ערכו החוקרים ניסוי פרוספקטיבי, כפול-סמיות ואקראי המשווה בין טיפול ב-paroxetine לבין מתן פלצבו בקרב 17 חולים שבהם נמצאו גידולים מוצקים, 4 חולים הסובלים ממחלת המטולוגיות ממאירות, ו-5 חולים שבהם נמצאו מצבים בלתי ממאירים או אידיופתים. כעבור מתן אקראי של paroxetine (במינון של 20 מ”ג) או של פלצבו למשך 7 ימים, הוחלפו הטיפולים זה בזה בכל הנבדקים. הממצא הראשון שנבדק היה שיעור הגרד הממוצע כעבור 7 ימים של הטיפול ב-paroxetine או מתן הפלצבו. התגובה הכללית האינדיבידואלית לטיפול (שהוגדרה כירידה בשיעור של לפחות 50% בעוצמת הגרד במשך 3 הימים האחרונים של הטיפול, ביחס לזמן תחילת הניסוי), היתה המשתנה השני שהוערך על-ידי החוקרים. 

מתוך 24 החולים שמצבם הוערך, הטיפול ב-paroxetine יצר הפחתה רבה יותר בעוצמת הגרד מאשר מתן הפלצבו (5.2 לעומת 6.0, בהתאמה), עם הבדל ממוצע שעומד על 0.78. ההבדל הממוצע בין קבוצת ה-paroxetine לבין קבוצת הפלצבו היה אפילו גדול יותר במהלך 3 הימים האחרונים של הטיפול. הבדלים אלו לא נמצאו קשורים לסדר הטיפולים שניתנו, ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות הקשורות להשפעות הלוואי.

מבחינת התגובתיות, הטיפול ב-paroxetine נמצא קשור לממדי תגובות גבוהים משמעותית בהשוואה למתן פלצבו (37.5% לעומת 4.2%, בהתאמה). בסך הכל דיווחו החולים על שביעות רצון גבוהה יותר במהלך הטיפול ב-paroxetine ביחס למתן הפלצבו.

החוקרים מסכמים כי נראה שמתן paroxetine יעיל בטיפול בגרד חמור ועיקש שמקורו לא דרמטולוגי בחולים עם סרטן בשלב מתקדם או מחלה סיסטמית אחרת.   

J Pain Symptom Manage 2003;26:6:1105-1111

לידיעה ב-doc’s guide