פסיכיאטריה

גינקולוגים יכולים לעזור ולזהות התעללות פיזית, נפשית ומינית במטופלות

סקר צולב- מגזרים שדווח בגיליון האחרון של ה-Lancet הראה שכיחות גבוהה של נשים שהיו קורבנות של התעללות מינית. למעלה מ-90% לא שוחחו על ההתעללות עם הגינקולוג שלהן, ורק 1-2% הצהירו כי הגינקולוג שלהן היה מודע להיסטוריה של ההתעללות שעברו.

החוקרים שואלים- מדוע על הגינקולוג לדעת האם למטופלות שלו/ה יש היסטוריה של התעללות? גינקולוגים מוצבים אסטרטגית כל שיוכלו לזהות קורבנות ולהפנותן לשירותי תמיכה קהילתיים אחרים. על ידי שימוש בשאלון סודי, החוקרים העריכו את השכיחות של ההתעללות בקרב נשים שהיו בביקור אצל הגינקולוג ב- 5 מדינות סקנדיביות. כ- 3,641 נשים השלימו את השאלון. 

הטווח של השכיחות לאורך החיים ב-5 המדינות היו של 38%-66% להתעללות גופנית, 19%-37% להתעללות רגשית, ו-17%- עד 33% שעברו התעללות מינית. לא כל הנשים שעברו התעללות דיווחו על בעיות נוכחיות שקשורות לחוויות ההתעללות שעברו. בין 92%-98% מהנשים לא דנו על ניסיון ההתעללות שלהן עם הגינקולוג שלהן בביקור האחרון שערכו בקליניקה.

על בסיס תיאורטי ניתן לשער כי המטופלת שעברה התעללות בשלב מוקדם חוותה טראומה בסיטואציות בהן חשה נחותה, חסרת עוצמה, ואולי תלותית, אומרים החוקרים. סיטואציה של ייעוץ למטופלת כזו יכולים להיות דומים מספיק לסיטואציה הטראומתית על מנת לגרום לפלאשבקים של ההתעללות, ולהעלות רגשות שחשה בזמן ההוא.  על פי החוקרים, רגשות שקשורים להתעללות קודמת יכולים להעלות את הסיכון כי נשים שעברו התעללות יכולות לראות תהליכים רפואיים כמנצלים ומהווים התעללות. 

כשהמטופלת והגינקולוג יכולים לדון בהתעללות, הם יכולים לדון גם בנושא העדין של איך להתמודד עם הבדיקה של איזור האגן ועם הייעוץ הרפואי, על מנת להמנע מטראומה. תוצאת מוחשית של גישה כזו יכולה להיות ,למשל, הסכם שלא לערוך בדיקה של איזור האגן במידה והאינדיקציות מראות כי תהליך כזה יכול לגרום ליותר נזק מאשר הסיכון שבהמנעות מבדיקה.

לידיעה במדסקייפ

Lancet. 2003;361:2107-2113

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה