למרות השכיחות הגבוהה של פגיעות ראש טראומטיות באוכלוסיית הילדים, לא קיימים קווים מנחים ( guidelines ) מבוססים עובדתית לטיפול בקורבנות של טראומה מסוג זה. סיבה אחת לכך היא כי טיפולים מסוימים ,כמו mannitol או הורדת לחץ תוך גולגלתי, היו בשימוש לפני חקירה מדעית קפדנית. לכן, מדדים מסוימים התקבלו לרב כוודאיים ויעילים אך קשה להמליץ עליהם כמבוססים על עובדות (evidence-based). סיבה אחרת לסיבוך פיתוחם של קווים מנחים לנזק מוחי מטראומה בילדים היא כי קיימות  שיטות טיפול ותוצאות של מחקרים רבים ומגוונים בנושא.כותבי הקווים המנחים התמודדו עם הנושאים הנ”ל באמצעות סקירת למעלה מ-700 כתבות על מנת להגיע למסקנותיהם.

הנק’ העיקריות במחקר הן:

– מטופלים ילדים עם פגיעות מוחיות טראומטיות  צריכים להיות מטופלים במרכז טראומת ילדים או במרכז טראומה למבוגרים ברמה I או II עם שירותי טראומה לילדים. העברות צריכות להתבצע ביעילות .

– יש לטפל בהיפוקסיה (Hypoxia )בצורה מתאימה, אך אין הוכחות שתומכות ב-endotracheal intubation מול ונטילצייה באמצעות bag-mask במהלך העברה לבית החולים. 

 -טיפול Prophylactic עם mannitol או היפרונטילציה מתונה הוא בדרך כלל שלא בצורך אך יש לקיים אותו במטופלים עם cerebral herniation או החמרה בתפקודים נוירולויגיים. 

 – מעקב אחר לחץ תוך גלגלתי מיועד לילדים בציון Glasgow coma של פחות מ-8, אך הוא יכול להיות מיושם גם על ילדים בהם בדיקה נוירולוגית סדרתית לא אפשרית. 

-טיפול Prophylactic  ללחץ תוך גלגלתי מוגבר צריך להינתן רק שהלחץ עולה מעל 20-25 מ”מ כספית.

 – הרגישות של ventricular catheters, external gauge transducers, או catheter tip pressure transducers במעקב אחר לחץ תוך גלגלתי , נראית כשווה.  מוניטורים תת-עכבישיים (Subarachnoid), ו – subdural, epidural, וגם  externally placed הם מדוייקים פחות. 

 – בלחץ Cerebral perfusion צריך לטפל ולשמור בלמעלה מ-40 מ”מ כספית. מחקר נוסף דרוש על מנת לקבוע טווח של לחץ cerebral perfusion .

 –  השימוש השגרתי בהרגעה ובחסימה נוירומוסקולרית במקרים חמורים של פגיעה מוחית בילדים לא נתמך בשום ביסוס עובדתי מדעי. 

 – הנוזל השדרתי, CSF או cerebrospinal fluid, שמנוקז דרך ventriculostomy  הוא אופציה first-line ללחץ תוך גולגלתי עולה שלא מגיב לטיפול ; ניקוז  מותני יכול להיות מוסף במטופלים עם cisterna פתוח בהדמייה וללא major mass lesions או midline shift. 

– טיפולי Mannitol או hypertonic saline הם שניהם גורמים מקובלים להורדת לחץ תוך גלגלתי . – בהיפרוונטילציה  יש להשתמש רק כשיטת -second-line על מנת להוריד לחץ תוך גלגלתי מוגבר שלא מגיב לטיפול. במקרה כזה, ה- PaCO2 צריך להישמר בפחות מ-30 מ”מ כספית.

 – barbiturates במינון גבוה יכולים להיות בשימוש גם בטיפול לחץ תוך גלגלתי מוגבר  שלא מגיב לטיפול אחר. מטופלים שמקבלים הטיפול דורשים מעקב צמוד במיוחד ללחץ דם נמוך.

 – היפרתרמיה שוערה בעבר כמגבירה של secondary mechanisms של  פגיעות מח במבוגרים. לכן,יש להמנע מהיפרתרמיה במטופלים צעירים יותר. היפותרמיה , לעומת זאת, יכולה להועיל , וכשלחץ דם גבוה תוך גלגלתי לא מגיב לטיפולים אחרים, החוקרים ממליצים שיש לשקול את הטיפול בה, אף שלא קיימות עדויות מדעיות. 

-גם  Decompressive craniectomy אפשרי וניתן לשקול טיפול כזה על מנת לשפר לחץ תוך גלגתי שלא מגיב לטיפול . התערבות ניתוחית יכולה להיות מוצלחת יותר  במטופלים עם reversible brain insults. 

– אין שום עדות להמלצה לטיפול בסטרואידים בילדים עם פגיעה מוחית מטראומה.  – אף כי מחקר לא כוון ישירות לתוצאות בילדים עם פגיעה מוחית מטראומה, תמיכה תזונתית יכולה להשקל במטרה להחליף 130%-160% של הוצאות resting metabolism . 

 – תרופות Prophylactic  נוגדות שבץ לא מומלצות.  

עצות לטיפול: – קידום זיהוי והעברה של  של קורבנות ילדים של טראומה מוחית היא חשובה ביותר לשם השגת תוצאות טובות.  – לחץ תוך גלגלתי צריך להיות במעקב והיות מטופל אם הוא גבוה מ-20 מ”מ כספית בילד עם טראומה מוחית.

למחקר ולקווים המנחים במדסקייפ