Educational needs of families caring for patients with schizophrenia

Chien, T,W, & Lee Fung-Kam, I. (2002). Journal of clinical nursing 11, p- 695-696

מטרות

סכיזופרניה היא מחלה משבשת ומעוררת דחק עבור החולים ובני משפחה המטפלים בהם. על אף ש- 20% מחולי הסכיזופרניה בהונג קונג חיים בבית (נתון דומה למדינות מערביות), מחקרים על תפיסת המטפלים את האינפורמציה הדרושה להם לשם פיקוח על החולים מוגבלים. מטרת המחקר הנוכחי היא זיהוי הצרכים הלימודיים הייחודים של  משפחות המטפלות בקרוב משפחה המקבל טיפול לסכיזופרניה במרפאת חוץ.

שיטה

הנתונים נאספו על ידי סקר cross sectional . מדגם  של בני משפחה סינים שכלל 220 משתתפים (n=220)נבחר באופן  אקראי מרשימת מטופלים משתי מרפאות חוץ אזוריות בהונג קונג. בהסכמת המטופלים נשלחו שאלונים לבני משפחתם המטפלים בהם. (שאלון צרכים לימודיים), צורף מכתב מפורט המסביר את מטרת המחקר, מבטיח  חשאיות, והשתתפות מרצון במחקר.

השאלון כלל 45 פריטים וחולק לחמישה נושאים: עובדות בסיסיות בנוגע למחלת נפש, התמודדות עם סימפטומים של החולה, קידום התנהגות חברתית, שירותים בקהילה והתמודדות עם דחק ובעיות משפחתיות. המשפחות דירגו את תשובותיהן בסולם ליקרט בעל חמש אפשרויות תשובה. אחד עבור “לא חשוב” וחמש עבור “מאוד חשוב”.

תוצאות

מתוך המשתתפים 87% ענו על השאלון. רובם היו בין הגלאים 40-49. 48% חונכו בבית ספר יסודי או פחות מכך, 20% קיבלו חינוך בבית ספר תיכון. החולים אובחנו כסכיזופרנים כ-שנה וחצי ועד 10.8 שנים. המשתתפים זיהו חמישה צרכים לימודיים חיוניים :

רשימת צרכים                                                               ממוצע

סימני אזהרה מוקדמים של המחלה ונסיגה                        4.32

תופעות לוואי של תרופות                                                   4.02

שירותים ותועלות שניתן להפיק ממערכת  בריאות הנפש      4.00

ארגונים לסיוע עצמי לחולים ולמשפחות                               0.39

דרכים להתמודדות עם כעס, והתנהגויות אלימות ותוקפניות   0.38

המחקר מצא קשר משמעותי בין רמת השכלה, חברות בקבוצת תמיכה וחשיבות הצרכים.

נמצא קשר משמעותי שלילי בין חשיבות הצרכים למשך המחלה.

דיון

הממצאים מצביעים על כך שמשפחות תופסות השגת מידע נוסף על  סכיזופרניה, על תופעות לווי של תרופות ועל אסטרטגיות שונות לניהול החולה בבית, כצרכים החשובים להן ביותר. בני משפחה בעלי רמת השכלה גבוהה יותר שהשתייכו לקבוצת תמיכה היו יותר עיקבים בזיהוי צורכיהם ודירגו את  הצורך בלמידה באופן גבוה יותר, דבר היכול לשקף השפעה של גורמים סוציואקונומים.

השתתפות בקבוצת תמיכה של משפחות יכולה לספק לכל המטפלים בחולים מידע ביחס להשפעה של מוגבלות כרונית וכן יעוץ בנוגע לשירותי קהילה מתאימים.

מעניין לציין את הקורולציה השלילית בין משך המחלה ותפיסת חשיבות הצרכים. המהלך המתקדם והמתדרדר של המחלה בשטחים של תפקוד קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי יכול לתרום לירידה בעניין של בני המשפחה המטפלים בלמידה בנוגע לבריאות נפשית, לא רק ביחס לחולים אלא גם  עבור עצמם.

נתון זה מצביע על צורך באסטרטגית התערבות המכוונת להעלות את  ההתעניינות בלמידה בתחום בריאות הנפש בבני המשפחה כאשר רבים  מהם סובלים מדחק מתמשך תוך כדי מתן טיפול.

מחקר זה מדגיש את חשיבות אומדן צרכים ייחודים של משפחות המטפלות בקרוב  משפחה החולה במחלת נפש וכן מעלה שאלה בנוגע לקשר אפשרי בן אופי המחלה הכרוני, וההשפעה של גורמים סוציואקונומים על תפיסת המשפחות את צורכיהם הלימודיים.