משתתפים ושיטות
• נותחו שני מאגרי מידע: Medicare (ארה״ב) ו־CPRD (בריטניה).
o Medicare: 40,554 מטופלים (3,038 במוטריג’ין, 37,516 בלבטירטצאנם).
o CPRD: 13,098 מטופלים (8,694 מול 4,404).
• תוצאת המחקר: תחלואה ב־VT/VF (טכיקרדיה וחשישת חדרים) בתוך שנתיים.
תוצאות עיקריות
• Medicare: יחס הסיכון (HR) ל־VT/VF של 0.73 (95% CI 0.50–1.08); שכיחות שנתית כ-1.7% לעומת 2.3% בבקרות.
• CPRD: HR 0.75 (95% CI 0.35–1.59); שכיחות 0.2% לעומת 0.3%.
• ירידה אבסולוטית קלה ולא־מובהקת באירועי VT/VF לטובת למוטריג’ין.
מסקנות
• הממצאים אינם תומכים בטענה של סיכון גבוה להפרעות קצב בעקבות למוטריג’ין; בארה״ב ובבריטניה חלה נטייה קלה לסיכון נמוך יותר לעומת לבטירטצאנם, אך ההבדלים לא נמצאו מובהקים סטטיסטית.
• העדויות מספקים ראיה בדרגה III (באופן מתון); נדרשים ניסויים ארוכי טווח ובקרות נוספים במדיות אוכלוסייה מגוונות.
סיכום קצר
למוטריג’ין אינו מגביר את הסיכון להפרעות קצב מסכנות חיים כמו VT/VF בהשוואה לבטירטצאנם, על פי ניתוחים גדולים בסיסיים. עם זאת, עדיף להמשיך במניעת מצבים בסיכון בקרב מטופלים עם מחלות לב מבניות או הפרעות הולכה. במקרים אלו מומלץ לשקול בדיקת ECG לפני התחלת טיפול, על פי המלצות ה־FDA.
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר
Terman SW, Youngerman BE, Choi H, Burke JF et al. Lamotrigine and Cardiac Arrhythmias: A Target Trial Approach. Neurology. 2025 Jul 8;105(1):e213640.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!