הסיכון לדימום תוך־גולגולתי בטיפול באפיקסבן לעומת אספירין: מטא־אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים

מקור: Stroke
ממצאי המטא־אנליזה פורסמו ביוני 2025

רקע

המחקר בחן האם שימוש באפיקסבן (Apixaban) לעומת אספירין מעלה את הסיכון לדימום תוך־גולגולתי (ICH) אצל חולים במצב כרוני, במיוחד עם פרפור פרוזדורים.

שיטות

  • נכללו 9 מחקרים אקראיים, בהם כ־45,494 משתתפים (גיל ממוצע ~ 67 שנים), בתקופה ממוצעת של 17 חודשים
  • המחקר התמקד ב‑DOACs (כולל אפיקסבן, דאביגטראן, ריבארוקסבן) לעומת טיפול נוגד טסיות בודד (אספירין).
  • הושוו אירועי דימום תוך-גולגולתי ודימום משמעותי אחר.

תוצאות כלליות

  • שיעור ה‑ICH:
    • בשילוב DOACs: כ‑0.55%
    • באספירין: כ‑0.48%
    • יחס הסיכויים (OR) = 1.15 (95% CI: 0.71–1.88) – לא משמעותי סטטיסטית, כלומר אין הבדל ברור ב‑ICH.
  • דימום משמעותי כולל:
    • OR = 1.39 (95% CI: 1.07–1.80) – סיכון מוגבר משמעותית בדימום חמור תחת DOACs.

 

ניתוח לפי תרופה

תרופה ICH לעומת אספירין דימום משמעותי לעומת אספירין
Apixaban OR 0.72 (0.44–1.17) – לא שונה OR 1.09 (0.73–1.63) – לא שונה
Dabigatran OR 1.00 (0.61–1.64) – ללא שינוי OR 1.21 (0.86–1.69) – לא מובהק
Rivaroxaban OR 2.09 (1.20–3.64) – משמעותי מעלה סיכון OR 1.91 (1.22–3.00) – סיכון גבוה משמעותי

 

תובנות קליניות

  • Apixaban אינו מעלה סיכון לדימום תוך־גולגולתי או משמעותי בהשוואה לאספירין – מתאים במיוחד למטופלים בהחלפה טיפולית
  • Dabigatran גם הוא דומה לאספירין מבחינת פרופיל בטיחות.
  • Rivaroxaban מלווה בסיכון מוגבר לדימום – ולכן יש להיזהר ולהתאים את הבחירה הקלינית בהתאם למעקב.

סיכום

  1. DOACs באופן כולל אינם מעלים סיכון מובהק לדימום תוך-גולגולתי לעומת אספירין.
  2. יחד עם זאת, קיים סיכון גבוה יותר לדימום משמעותי – בעיקר עם ריבארוקסבן.
  3. אפיקסבן – הבחירה הבטוחה ביותר בהשוואה לאספירין מבחינת דימום, בהתאם למטופלים מתאימים.

 

המלצות מעשיות

  • במטופלים שמחליפים אספירין ל-DOAC, Apixaban מהווה בחירה מומלצת מבחינת פרופיל בטיחות דימום.
  • יש להפעיל מעקב מלא על סימני דימום – תוך־גולגולתי או אחר – בכל מטופל שמתחיל טיפול אנטיקואגולנטי.
  • הבחירה בין DOACs צריכה להיות מותאמת אישית תוך שקלול סיכוני דימום מול יעילות מניעת אירוע מוחי איסכמי.

 

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Risk of Intracranial Hemorrhage With Apixaban Versus Aspirin Therapy: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן