במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, קיים קשר בין נוכחות סיבוכים מיקרווסקולאריים וחומרתם ובין סיבולת לב-ריאה נמוכה יותר.
ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי אין מידע רב אודות היקף הקשר בין מחלה מיקרווסקולארית ובין סיבולת לב-ריאה במבוגרים עם סוכרת מסוג 2. להערכת הנושא הם השלימו מחקר שכלל 4,766 משתתפים עם סוכרת מסוג 2 שהשלימו מבחן מאמץ במחקר Look AHEAD (או Action for Health in Diabetes) בתחילת המחקר. סיבולת לב-ריאה ירודה הוגדרה על-פי קריטריוני ה-Aerobics Cetner Longitudinal Study ומחלה מיקרווסקולארית הוגדרה בנוכחות מחלת כליות משנית לסוכרת, רטינופתיה ו/או נוירופתיה. חומרת התחלואה המיקרווסקולארית נקבעה על-פי מספר איברי מטרה מיקרווסקולאריים מעורבים.
מבין 4,766 משתתפים (גיל ממוצע של 58.9 שנים; 58.5% נשים), ב-1,761 חולים (37%) הייתה עדות למחלה מיקרווסקולארית. במשתתפים עם סיבוכים מיקרווסקולאריים בשלוש עצים וסקולאריים תועדה סיבולת לב-ריאה נמוכה יותר, בהשוואה לאלו ללא מחלה מיקרווסקולארית כלל (מדד MET ממוצע של 6.58 לעומת 7.26, p=0.001).
בקרב חולים עם מחלה מיקרווסקולארית כלשהי תועד סיכוי גבוה יותר לסיבולת לב-ריאה ירודה, בהשוואה לאלו ללא תחלואה מיקרווסקולארית (יחס סיכויים מתוקן של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.24-1.71).
עליה בנטל תחלואה מיקרווסקולארית לווה בסיכון מוגבר לסיבולת לב-ריאה נמוכה (מחלה מיקרווסקולארית בשלושה אתרים וסקולאריים לוותה ביחס סיכויים מתוקן של 2.82, רווח בר-סמך 95% של 1.36-5.85(.
יחסי הסיכויים המתוקנים לסיבולת לב-ריאה ירודה עמדו על 1.24 (רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.55) בנוכחות נוירופתיה, 1.34 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.76) בנוכחות רטינופתיה ו-1.44 (רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.73).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על הקשר בין מחלה מיקרווסקולארית ובין יכולת גופנית בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!