האם הגישה העתידית למניעת הסיכון ה CV תהיה בטיפול למניעת הירידה בבריאות הווסקולרית ? מחקר נוסף מפרמינגהם.מטרת המחקר הנוכחי היתה להבהיר האם ניתן למנוע את הירידה תלוית-הגיל בתיפקוד הווסקולרי ע”י הערכת השכיחות, הקורלציה והפרוגנוזה של “הזדקנות וסקולרית בריאה” בקרב 3,196 משתתפים בגיל מעל 50 במחקר פרמינגהם. להמשך קריאה ←
האם התגובה המיידית להורדת לחץ הדם הסיסטולי ע”י כלורתאלידון לעומת תגובה שאינה מיידית של יתר התרופות במחקר ALLHAT תרמה לתוצא CV טוב יותר?מטרת העיבוד הנוכחי של מחקר ALLHAT (Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trial) היתה לבדוק האם תגובה מיידית להורדת לחץ הדם הסיסטולי תתבטא בתוצא CV טוב יותר מאשר תגובה שאינה מיידית לאחר 6 החודשים הראשונים של המחקר בקרב 39,763 חולי יל”ד. להמשך קריאה ←
האם חולי יל”ד בהשוואה לנורמוטנסיביים סובלים משכיחות, ממידה וחומרה גדולות יותר של טרשת כלילית ונטייה לעלייה בשיעור האירועים הלבביים הגדולים? CT אנגיוגרפיה כלילית.מטרת המחקר הרב-מרכזי שבוצע במספר ארצות היתה לבדוק את הקשר בין יל”ד וקיום, מידת וחומרת הטרשת הכלילית ע”י CT אנגיוגרפיה כלילית ומסיכון מוגבר לאירועים לבביים. להמשך קריאה ←
האם רמה בסיסית גבוהה של HDL היא חזאית לסיכון להיפונתרמיה בטיפול ביל”ד? עיבוד ממחקר SPRINT.מטרת העיבוד שנערך במחקר SPRINT ע”י חוקרים ישראלים היתה לזהות גורמי סיכון להיפונתרמיה (שווה או נמוך מ 130 מ”אק/ליטר) על פי הנתונים הבסיסיים הדמוגרפיים, הקליניים והמעבדתיים של מחקר SPRINT שבו נכללו 9,361 משתתפים ותופעות לוואי שקשורות בהיפונתרמיה. להמשך קריאה ←
האם יעד הורדת לחץ הדם הסיסטולי במרפאה צריך להיות נמוך מ 140 ממ”כ מטה אנליזהמטרת המטה-אנליזה היתה למצוא את הקשר בין ערכי לחץ הדם שהושגו לאחר טיפול לבין הסיכון ל CVD ולתמותה מכל סיבה. להמשך קריאה ←
האם רמה גבוהה ברמת Transforming Growth Factor β1 בפלסמה היא חזאית להתפתחות יל”ד?מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק האם רמה גבוהה של Transforming Growth Factor β1 (TGF-β1) היא חזאית להתפתחות יל”ד. להמשך קריאה ←
האם יחס גבוה של רנין/אלדוסטרון מעיד על עיכוב יעיל של מערכת RAAS, על ערכי לחץ דם נמוכים בשינה ועל מידת לחץ הפעימה בחולים מטופלים במעכבי מערכת זאת? מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין פרמטרים של ABPM ויחס פעילות רנין לרמת האלדוסטרון בפלסמה (RAR) בחולי יל”ד מטופלים ב ACEI או ב ARB לפחות למשך 12 חודשים. להמשך קריאה ←
האם השונות בלחץ הדם הסיסטולי בין ביקור לביקור היא חזאית עצמאית לסיכון ה CV?מטרת העיבוד (לאחר מעשה) של מחקר ADVANCE היתה לבדוק האם בדיקת השונות בלחץ הדם הסיסטולי יכולה לתת תרומה נוספת לחיזוי ארוך טווח לסיכון ה CV מעבר לגורמי הסיכון המסורתיים. להמשך קריאה ←
האם קיים קשר בין לחץ הדם בשינה בלבד לבין תנגודת לאינסולין באנשים ללא יל”ד או עם יל”ד קל ללא טיפול?מטרת המחקר שבוצע בארגנטינה היתה לבדוק את הקשר בין סמנים לתנגודת לאינסולין לבין דפוסי לחץ הדם במשך היממה באנשים ללא יל”ד או עם יל”ד קל ללא טיפול. להמשך קריאה ←
האם דום נשימה בשינה אפילו בצורה קלה מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם?מטרת 2 המחקרים שנערכו בארה”ב והוצגו בכנס 31st Annual Meeting of the Associated Professional Sleep Societies בבוסטון היתה לבדוק השפעת דום נשימה קל-עד-בינוני על הסיכון להתפתחות יל”ד וסוכרת בקרב עוקבה אקראית מהקהילה של 1,741 משתתפים. להמשך קריאה ←
האם הורדת לחץ הדם הסיסטולי והפסקת עישון הם הגורמים העיקריים לירידה בהיארעות של שבץ מוחי איסכמי במחקר Tromsø בנורבגיה?מטרת המחקר שנערך במסגרת סקר Tromsø היתה להעריך את השפעת מידת השינויים שחלו בגורמי הסיכון ה CV על שינויים בהיארעות של שבץ מוחי איסכמי בין 1995 ל 2012. להמשך קריאה ←
האם רק יל”ד סיסטולי שווה או גבוה מ- 150 ממ”כ במרפאה מהווה סיכון גדול לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי ולדמם בחולים עם פרפור פרוזדורים?מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק את הקשר בין יל”ד ולחץ הדם הסיסטולי עם הסיכון לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי ולדמם בחולים עם פרפור פרוזדורים. מסד הנתונים של Fushimi AF Registry הוא סקר פרוספקטיבי מבוסס-קהילה של 283,00 תושבים ומיועד לכלול את כל חולי פרפור הפרוזדורים. להמשך קריאה ←
האם לתרגול סיבולת ע”י לחיצות כף היד לעומת תירגול אירובי אין השפעה על הורדת לחץ הדם?מטרת במחקר היווני היתה להשוות השפעת תרגול איזומטרי ע”י לחיצות כף היד על לחץ הדם לעומת תרגול אירובי. במחקר האקראי והמבוקר (לחיצות קלות כ 5% מהלחיצה המרבית למשך 2 דקות של כף היד) נכללו 75 חולי יל”ד שהוקצו אקראית לשלושת סוגי התרגול. להמשך קריאה ←
האם שכיחות מוגברת של מיקטעי QRS צרים או מחורצים (notching) מעידה על היפוך היחס בין ערכי לחץ הדם בשינה לבין ערכי לחץ הדם בשעות הערות (reverse dipping)?מטרת המחקר התורכי היתה לבדוק את הקשר בין מאפייני לחץ הדם במשך 24 שעות לבין קיום של מקטעי QRS צרים או מחורצים באק”ג. להמשך קריאה ←
האם לסיפור משפחתי של מחלה קרדיו-מטבולית אצל ההורים יש השפעה מובהקת על התפתחות של קשיות העורקים בקרב הצאצאים?מטרת העיבוד הנוכחי שנערך בנתוני המחקר מבוסס-האוכלוסייה Malmö Diet Cancer (3,056 משתתפים) שנבדקו בשנים 1992-1996 ופעם נוספת בין 2007 ל 2012 היתה לבדוק את השפעת ההיסטוריה קרדיו-מטבולית של ההורים שלהם על מהירות גל הפעימה בצאצאים. להמשך קריאה ←
- אבחנות: Angina pectoris/MI, Hypertension, Smoking Related Disorders, Stroke
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
הקשר בין משך השינה ליתר לחץ דם במתבגרים (Pediatrics)
במחקר שפורסם לאחרונה ב-Pediatrics נבחן הקשר בין משך השינה ושעת תחילת השינה לבין יתר לחץ דם בקרב בני נוער. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.
הדמיית PET מזהה רבדים פגיעים הגורמים לאוטם שריר הלב (JACC)
טכניקה חדשה לאיתור רבדים כליליים פגיעים בסיכון ל-MI עשויה לסייע בזיהוי מטופלים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה לטיפול אינטנסיבי, לפי מחקר ב-Journal of the American College of Cardiology
הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)
הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]
מה התחדש בניהול יתר לחץ דם - יוני 2024? סקירתו של פרופ' יאיר יודפת (החברה ליל''ד)
לפניכם סקירת העיתונות לחודש יוני 2024 מאת פרופ' יודפת, מתוך אתר החברה ליתר לחץ דם.
מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)
צריכת אלכוהול בהיקף של מעל 12 גרם ביום מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension. הממצאים מצביעים על קשר ליניארי בין היקף צריכת אלכוהול ובין הסיכון לית לחץ דם, כאשר חוזק הקשר היה שונה בין גברים ונשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת אלכוהול נקשרה עם […]
בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)
במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]
נוגדי קרישה לא הראו תועלת במניעת שבץ שני בפרפור עליות תת-קליני (2024 HRS)
חולים שעברו שבץ נחשבים בסיכון גבוה יותר לשבץ נוסף, אך טיפול אנטיקואגולנטי פומי עם אדוקסבן לא הוביל להפחתה ניכרת בסיכון לשבץ שני באלו עם פרפור עליות תת-קליני
הטיפ השבועי עם פרופ' רז: טיפול ביתר לחץ דם ומוות מוקדם
פרופ’ רז מעלה לדיון את הקשר בין טיפול אינטנסיבי להורדת לחץ דם בגיל השלישי והעליה במספר הנפילות: הוא משתף מחקר שפורסם ב-JAMA, בו נמצא כי טיפול אינטנסיבי בלחץ דם במטופלים בגיל השלישי הביא לעליה משמעותית בשיעור הנפילות ואירועי הסינקופה. פרופ’ רז מציע כי במטופלים מבוגרים יש להתייחס לא רק לקוים המנחים המדברים על הורדה משמעותית […]
האם השלמת בדיקות לבביות לא-פולשניות לכאבי חזה מפחיתה את הסיכון הלבבי? (Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes)
הגדלת היקף בדיקות לא-פולשניות להערכה לבבית לא הפחיתה את הסיכון לסיבוכים לבביים מג’וריים בתוך שנתיים מפניה לחדר מיון של מבוגרים בשל כאבי חזה וללא אוטם לבבי חד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הקשר בין בדיקות לא-פולשניות להערכה לבבית ובין התוצאות הלבביות […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!