בימים הקרובים אמור להתפרסם מחקר ה- FOURIER הבודק את היעילות של אבולוקומאב (Evolocumab) ועשוי לשנות משמעותית את הטיפול בחולים עם דיסליפידמיה. אבולוקומאב הינה נוגדן אנושי חד-שבטי שפותחה ע”י מדעני חברת אמג’ן במטרה לעכב את פעילות החלבון PCSK9. חלבון זה מתווך את פירוק הקולטן התאי LDLR, האחראי לסילוק -LDL ממחזור הדם. עיכוב החלבון PCSK9 על ידי אבולוקומאב מעלה את ריכוז הקולטן ל-LDL על פני התאים בכבד ועל ידי כך מקטין את רמות ה LDL במחזור הדם באופן משמעותי. מחקרי הורדת LDL בעזרת אבולוקומאב מערך תכניות המחקרים והפיתוח של אבולוקומאב , (PROFICIO) , הינה תוכנית גדולה ומקיפה הכוללת כ 37,500 מטופלים ב- 22 מחקרים קליניים שונים. מחקרים אלו הוכיחו את יעילותה של התרופה בהפחתה משמעותית של ערכי הכולסטרול באוכלוסיות חולים שונות. אחד ממחקרי הדגל של התרופה אבולוקומאב הינו מחקר ה- LAPLACE שבחן את יעילות ובטיחות התרופה בחולים בסיכון גבוה הסובלים מהיפרכולסטרולמיה שהראה ירידה מרשימה של 55-75% בערכי LDL-C לעומת קבוצת הפלסבו שטופלו במינונים שונים של סטטינים (1). בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית (במחקר ה- RUTHERFORD-2) שפורסם ב-Lancet בשנת 2015, נצפתה ירידה של כ- 60% ברמת ה- LDL כולסטרול עם הטיפול באבולוקומאב (2). בנוסף נבדקה יעילות ובטיחות התרופה גם בחולים עם אי-סבילות לסטטינים. במחקר ה- GAUSS נבדקו חולים עם אי-סבילות לשני סטטינים לפחות. חולים אלו טופלו בהצלחה וללא שפיתחו כאבי שרירים, כאשר גם בהם נרשמה ירידה משמעותית בערכי LDL של מעבר ל50% (3). יש לציין שבמחקרים עד כה לא נצפו בעיות בטיחות משמעותיות. עיקר תופעות הלוואי היו תגובות עוריות קלות במקום ההזרקה ותופעות דמויות שפעת. חשוב לציין כי עד כה לא נצפו תופעות לוואי חריגות גם במטופלים שהגיעו עם הטיפול לרמות LDL-כולסטרול נמוכות מאד של 25 מ”ג לד”ל (4). 2. מחקר ה- GLAGOV בחודש נובמבר האחרון בכנס AHA, פורסמו לראשונה תוצאות מחקרGLAGOV (5) שבחן האם טיפול באבולוקומאב תורם, מלבד לירידה בערכי ה- LDL-C גם לעצירה ואף לנסיגה של הרובד הטרשתי. מחקר GLAGOV כלל 968 חולים עם מחלת עורקים כלילית. מדובר במחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, שנערך 78 שבועות וכלל חולים עם מחלת עורקים כלילית שקיבלו טיפול אופטימאלי בסטטינים והשלימו צנתור כלילי. המשתתפים המשיכו לקבל את הטיפול האופטימאלי בסטטינים ובנוסף חולקו באקראי לטיפול חודשי באבולוקומאב במינון 420 מ”ג או אינבו (פלסבו) בזריקות תת-עוריות. מתוצאות המחקר עולה, כי הטיפול באבולוקומאב הביא להפחתה של כ-60% ברמות הכולסטרול הרע (LDL-C), ובנוסף הביא גם לנסיגה (רגרסיה) משמעותית של כ-0.95% של הנגעים הטרשתיים בעורקים הכליליים (מדד PAV) לעומת עלייה של 0.05% בקבוצת הביקורת שטופלה בסטטינים בלבד (p<0.0001). משמעות הממצאים הם ששילוב הטיפולים לא רק מוביל לירידה ברמת הכולסטרול, אלא אף מפחית את הסיכון לטרשת עורקים. בנוסף, נראה שהטיפול באבולוקומאב הביא גם לירידה במדד TAV (מדידת גודלו של הרובד הטרשתי), של mm3 5.8 בקבוצת האבולוקומאב לעומת mm3 0.9 בלבד, בקבוצת הביקורת (p<0.0001) 3. מחקר FOURIER וחשיבות תוצאים קליניים תוצאות אלו של הורדה משמעותית בערכי LDL כולסטרול ורגרסיה של הפלאק הטרשתי משמעותיות ומעודדות, אך עדיין יש צורך במחקר שיוכיח ירידה משמעותית בתוצאות קליניות של תחלואה ותמותה. כאמור, מחקר ה- FOURIER שיוצג ביום שישי הקרוב 17.3.17 בכנס ה- ACC בוושינגטון עשוי לתת תשובה לשאלה זו. מחקר ה- FOURIER (6) הוא מחקר רב לאומי גדול, פאזה 3, כפול סמיות, אקראי, מבוקר פלצבו הכולל כ-27,564 מטופלים אשר לקו בעבר באוטם שריר הלב (22,356 חולים) או בשבץ איסכמי (5330 חולים) או במחלת עורקים היקפית סימפטומטית (3640 חולים) ובעלי רמות LDL כולסטרול מעל 70 מ”ג/ד”ל, או רמות non-HDL-C מעל 100 מ”ג/ד”ל. למרות טיפול אופטימלי בסטטינים. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבלת אבולוקומאב במתן תת- עורי במינון של 140 מ”ג מידי שבועיים או במינון 420 מ”ג פעם בחודש, או קבלת פלצבו במתן תת- עורי מידי שבועיים או אחת לחודש. מפרסומים ראשוניים נראה כי המחקר השיג את יעדיו הראשוניים הכוללים הפחתה באירועים של: מוות כתוצאה מאירוע קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ איסכמי לא קטלני, אשפוז בשל תעוקת חזה לא יציבה ואשפוז לצורך החזרת זרימת דם תקינה בעורקים הכליליים (על ידי צנתור או ניתוח מעקפים). הפרסום הסופי הצפוי של תוצאת מחקר ה- FOURIER ומידת השיפור הקליני שנצפה בחולים שטופלו באבולוקומאב, עשויים לגרום לשינוי משמעותי בטיפול בחולים עם דיסליפידמיה ומחלה טרשתית. שינוי זה עשוי להביא למהפכה טיפולית בדומה למה שחווינו לראשונה מאז הכנסת הסטטינים. פרופ חיים לוטן , מנהל מערך הלב , המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם , ירושלים משתתף במפגשי ייעוץ של חברת מדיסון References: For full details, please refer to the PI as approved by the IL MoH טכניקה חדשה לאיתור רבדים כליליים פגיעים בסיכון ל-MI עשויה לסייע בזיהוי מטופלים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה לטיפול אינטנסיבי, לפי מחקר ב-Journal of the American College of Cardiology חולי סוכרת המעכבים טיפול בסטטינים מראים שיעורים גבוהים משמעותית של אירועים קרדיווסקולריים בהשוואה לאלו שטופלו ללא עיכוב, כך עולה ממחקר שהוצג בכנס ה-84 של האגודה האמריקאית לסוכרת במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […] חולים שעברו שבץ נחשבים בסיכון גבוה יותר לשבץ נוסף, אך טיפול אנטיקואגולנטי פומי עם אדוקסבן לא הוביל להפחתה ניכרת בסיכון לשבץ שני באלו עם פרפור עליות תת-קליני מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי טיפול קצר-טווח בסטטינים מפחית את הסיכון לנזק כרוני לכלי הדם שנה לאחר טיפול קרינתי, כאשר מתן טיפול ארוך-טווח מבטל לחלוטין את ההשפעה של טיפול קרינתי על כלי הדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש אקראי בסטטינים בזמן טיפול קרינתי נקשר עם […] מחקר שפורסם בעת האחרונה ב-JAMA ביקש לבחון האם טיפול ברמות גבוהות של כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בעתיד. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב. מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי טיפול לאיזון פרופיל השומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בעיקר עם טיפול משולב או בתכשירים בעצימות גבוהה. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הציעו כי טיפול בסטטינים עשוי להיות מלווה בסיכון מופחת לתרומבואמבוליזם ורידי. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לבחון את העדויות באשר להשפעה […] הגדלת היקף בדיקות לא-פולשניות להערכה לבבית לא הפחיתה את הסיכון לסיבוכים לבביים מג’וריים בתוך שנתיים מפניה לחדר מיון של מבוגרים בשל כאבי חזה וללא אוטם לבבי חד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הקשר בין בדיקות לא-פולשניות להערכה לבבית ובין התוצאות הלבביות […] בדיקת דם חדשנית יכולה להאיץ את האבחון והטיפול בשבץ חסימתי של כלי דם גדולים ובכך להציל חיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב- Stroke: Vascular and Interventional Neurology
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
הדמיית PET מזהה רבדים פגיעים הגורמים לאוטם שריר הלב (JACC)
עיכוב בטיפול בסטטינים בחולי סוכרת מגביר את הסיכון הקרדיווסקולרי (ADA's 84th Scientific Sessions)
בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)
נוגדי קרישה לא הראו תועלת במניעת שבץ שני בפרפור עליות תת-קליני (2024 HRS)
סטטינים עשויים להגן מפני פגיעה בכלי דם משנית לטיפול קרינתי (J Am Heart Assoc)
ג'ורנאל קלאב פדיאטרי: רמות כולסטרול שאינו HDL מילדות לבגרות והקשר בינו לאירועים קרדיווסקולרים (CME, JAMA)
האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)
האם השלמת בדיקות לבביות לא-פולשניות לכאבי חזה מפחיתה את הסיכון הלבבי? (Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes)
בדיקת הדם ש'משנה את כללי המשחק' לאבחון וטיפול מהירים יותר בשבץ (Stroke: VIN)
רוקחות-פרמקולוגיה
דף הבית » רוקחות-פרמקולוגיה » מחקר ה- FOURIER בציפייה דרוכה ../מאמר אורח מאת פרופ' חיים לוטן
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!