13/7/24

משרד הבריאות מעדכן כי עד כה דווח על 31 נפטרים מקדחת מערב הנילוס.

המשרד ממשיך בניטור הנתונים ויעדכן במידת הצורך.

הקליקו כאן למידע נוסף ושאלות ותשובות בנושא באתר משרד הבריאות

9/7/24

רמב”ם: שניים מאושפזים במצב קשה עקב סיבוכי קדחת הנילוס המערבי; המרכז הארצי למידע בהרעלות יוצא בהמלצות לנשים הרות

גבר בן 60 ואשה בת 57 מאושפזים במחלקת נוירולוגיה ברמב”ם לאחר שחלו בקדחת הנילוס. מצבם של השנים מוגדר קשה-בינוני והם סובלים מסיבוכים נוירולוגיים שונים הקשורים בווירוס.

על פי המידע שנמצא בידי הצוות הרפואי, שני המטופלים נעקצו, ככל הנראה, באזור המרכז בימים האחרונים.  “למרות העלייה הגדולה במספר המקרים בישראל עד כה, עצם אשפוזם ברמב”ם אינו מעיד על הימצאותן של יתושות נגועות באזור הצפון בשלב זה”, מציינת ד”ר מיכל פאול, מנהלת המכון למחלות זיהומיות ברמב”ם.

לדבריו של ד”ר שחר שלי, מנהל מחלקת נוירולוגיה ברמב”ם, למרות מצבם של המטופלים ישנה אופטימיות: “השניים מקבלים טיפול תומך ונמצאים תחת השגחה רפואית קפדנית. לצערנו, לאחר שאנשים נדבקים במחלה, אין הרבה ביכולתנו לעשות, אבל אנו מקווים שמצבם ישתפר בהקדם.”

3/7/24

משרד הבריאות מעדכן כי עד כה אובחנו 153 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, נפטרו מהמחלה 11 אנשים. מרבית החולים מאזור מרכז הארץ.

1/7/24

דוברות הכנסת:

ועדת הבריאות בראשות מ”מ יו”ר הוועדה ח”כ טטאינה מזרסקי קיימה דיון בנושא התפרצות קדחת הנילוס המערבי. הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת עופר כסיף, אברהם בצלאל ויאסר חוג’יראת.

על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בדיון, עד ה-30.6 אובחנו 87 מקרים- 55 גברים, 32 נשים ועוד 10 משוערים שטרם קיבלו אבחנה סופית. הגיל הממוצע הוא 73 והטווח הוא גילאי 8-96. 7 מאומתים נפטרו. נציגי המשרד הצביעו על עלייה משמעותית במספר האבחונים ומקרי המוות שכתוצאה מהמחלה, כאשר ב-2021 היה מקרה מוות אחד, ב-2022 – 2 מקרים, ב-2023 3 מקרים והשנה – כבר 7 מקרים. עוד על פי הנתונים, ב-2023 מרבית האבחונים היו באזור הנגב ואילו השנה- באזור מרכז הארץ. נציג המשרד הדגישו כי המחלה, שמועברת מעופות לבני אדם דרך עקיצת יתושה, אינה מדבקת מאדם לאדם. עוד נמסר כי בעבור ילדים וצעירים מדובר לרוב במחלה קלה, אולם בקרב מבוגרים היא עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית.

לתמונות מהדיון:
https://photos.app.goo.gl/cwdpk6hhR6Q6z1zD6
צילום: דוברות הכנסת- נועם מושקוביץ

ח״כ עופר כסיף: “קדחת הנילוס היא מחלה שבד”כ לא נפגעים ממנה אנושות, אבל יש אוכלוסייה פגיעה יותר בעיקר אנשים מבוגרים עם מערכת חיסונית חלשה וצריך לקחת בחשבון שמי שמחלים מהמחלה הרבה מאוד פעמים סובל מנזקים שנמשכים והופכים קבועים. אין טיפול ואין חיסון ולכן לא צריך לחכות שמהספר יעלה, אנחנו צריכים כבר עכשיו להתחיל שיתוף פעולה של כל המשרדים בפעולת מניעה וטיפול. צפויים לנו גלי חום יותר גדולים ולכן הסכנה תהיה גדולה יותר”.

ח״כ יאסר חוג׳יראת: השנה נרשמה עלייב משמעותית במספר המאובחנים והנפטרים ביחס לשנים האחרונות. המחלה והסיבות לה ידועות ולכן צריך להקדים תרופה למכה ולא לחכות לחודשי הקיץ, לקדם פעולות מניעה וטיפול בצורה יעילה”.

ח״כ אברהם בצלאל: “הנתונים רק עולים לצערנו וצריך למצוא פתרונות, גם בתחום של חינוך, שהציבור ידע מה לעשות כדי למנוע את הסיפור הזה, לבצע מחקר בינלואמי ולראות מה עשו בעולם בקשר לזה”.

ח״כ לימור סון הר מלך: “אנחנו צריכים לייצר איזון וגם כשמטפלים בתופעה ומחלה אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא מייצרים היסטריה. אשמח לדעת איך מאבחנים את המחלה, איך אפשר לדעת אם הנפטרים מתו כתוצאה מהמחלה ולא ממחלות רקע ככל שהיו להם. כמו כן אשמח לדעת האם נבדק אם הנפטרים היו מחוסנים בחיסון נגד קורונה?”

ח”כ טלי גוטליב: “אני מבקשת לא להכניס את עם ישראל להיסטריה. זה לא נעים אבל לא נורא. יש מספיק מחלות- שפעות, קורונה , אנחנו חיים עם זה בשלום, תמיד יש תמותה. שימו את הדברים בפרופורציה”.

ד”ר יעל פאראן, בית חולים איכלוב: “רק בחודש יוני 20 היו מאובחנים חדשים אצלינו. לא היה מעולם דבר כזה. רובם אנשים מבוגרים מעל גיל 60, לרוב ללא מחלות רקע משמעותיות. הגענו כבר ל-6 מונשמים ואין שאלה שהמחלה היא זו שגרמה לזה. הם התחילו עם שיתוק גפיים ואז מופיע מצב נוירולוגי ומגיעים להנשמה. לכן אנחנו מסיקים שאנשיםם אכן מתים מהמחלה ולא מסיבוכים אחרים. כל ה-20 שהגיעו אלינו מייצרים 100-200 אנשים שנדבקו באוכלוסיה והיו א- תסמיניים. מי שכבר מגיע לאשפוז זה שכבר מתחילה השפעה נוירולוגית כלשהי”.

ד”ר אבי גדות, גם הוא מבית החולים איכלוב הוסיף: “אנחנו לא בעד פאניקה אבל אם פאניקה תציל חיים היא עדיפה על שאננות. לילדים וצעירים המחלה היא קלה מאוד. מעל גיל 70 היא מסוכנת ויכולה להיות קטלנית. יש יוזמה שאנחנו מובילים של 9 בתי חולים במרכז לבחינת שימוש בתרופה שהיא מוכרת, בטוחה וידועה, שמשתמשים בה עשרות שנים לדברים אחרים. בקורונה היא מנעה הידרדרות של חלק מהמקרים ואנחנו מבקשים לטפל באמצעותה רק במאובחנים בני 70 ומעלה ושנמצא שבסיכון גבוה לטפח תסמינים קשים. משרד הבריאות איתנו בדבר הזה וחשוב לקדם את זה”.

ד”ר שי רייכר, המשרד להגנת הסביבה: “המחלה מוכרת בישראל משנות ה-50, היא קיימת בכל העולם ומגיעה בתיווך של עופות. יש עליות וירידות במספר האבחונים וזה תלוי גם במודעות הציבורית. חודש יוני הזה היה החם ביותר שאי פעם תועד בישראל, אחרי חורף עתיר גשמים, יש הרבה מקורות מים עומדים ולחות וזה מייצר סביבה נוחה להתרבות של יתושים. האחריות לייבוש מקורות מים עומדים במרחב הציבורי היא של הרשויות אבל לאדם הפרטי יש אחריות ומודעות זה הבסיס. בשבוע שעבר השקנו קמפיין להעלאת המודעות בקרב האזרחים ועד כה היו לנו מעל 2 מיליון כניסות יזומות לקמפיין רק במדיה החברתית. פאניקה ולחץ מעולם לא ריפאו אף אדם אבל ידע, השכלה והתנהלות נכונה בהחלט כן”.

ד”ר מוניקה לשקוביץ מזוז, השירותים הווטרינריים: “מתוך 100 פגרי עופות שנאספו על ידינו לדגימה – 36 נמצאו חיוביים שזה אחוז גבוה משמעותית ביחס לשנים קודמות. גם כמות הוירוסים בדם היא גדולה יותר משמעותית מבעבר, כלומר מדובר בתופעה שונה, ואנחנו לא יודעים מה אחוזי הנשיאה בקרב עופות חיים. אין פאניקה אבל הוירוס מסתובב בארץ, זו עובדה”.

“אני מודה לח”כים היוזמים על הדיון החשוב, הוועדה קוראת לחדד את הנהלים מול הצוותים הרפואיים בכל הנוגע לאבחון מוקדם של המחלה ומתן טיפול מתאים ומיידי, לסייע בקידום המחקר לטובת מציאת תרופה ייעודית למחלה. כמו כן אני מבקשת ממשרדי הבריאות והאוצר לפעול לסבסוד מוצרים דוחי יתושים לאוכלוסיה או לפחות לאוכלוסיות שבסיכון להיפגע מהמחלה וכן לפעול לגילוי מוטציות של הנגיף ולעדכן את הוועדה בתוך שבועיים על הפעולות שנעשו”.

פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית השתתף גם הוא היום בדיון בועדת הבריאות ומוסיף:
קדחת מערב הנילוס היא מחלה ניתנת למניעה. התחלואה והתמותה החריגה השנה היא קצה הקרחון של ההדבקה ושל סכנות שינוי האקלים לבריאות.
ההתפרצות לא מפתיע לאור חודש יוני החם מתחילת המדידות. ייבוש מקורות המים באופן שיטתי ימנע הדבקה ומחלה. במקום זה אנו עדים לייבוש שירותי בריאות הציבור.
יש פערים בכוח אדם מקצועי ובתשתית טכנולוגית מתקדמת לניטור נפיצות היתושים והתחלואה. חסרה השקעה במוכנות לשינוי אקלים. קיים חשש להופעת מחלות נוספות מועברות על ידי וקטורים כדוגמת קדחת דנגי. יש צורך ביחידת בריאות בכל רשות מקומית, במיוחד בפריפריה. המניעה צריכה להיות רציפה ולא רק בזמן התפרצויות. נדרש שילוב ידיים של הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה והציבור לייבוש מקורות המים.
נדרש מענה משולב בגישת בריאות אחת על בסיס מדעי תוך הימנעות מהפצת קונספירציות לא מבוססות כמו אלו שהושמעו בדיון בועדה.

27/6/24

משרד הבריאות מעדכן כי עד כה אובחנו 81 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם אושפזו בבתי החולים 64 אנשים, מהם שישה מונשמים. סך הכל נפטרו שבעה אנשים שהיו מאובחנים לנגיף.

מרבית החולים מאזור מרכז הארץ.

26/6/24

מעדכן כי עד כה אובחנו 48 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם אושפזו בבתי החולים 36 אנשים, מהם חמישה מונשמים. סך הכל נפטרו ארבעה אנשים שהיו מאובחנים לנגיף, ונבדק חשד כי נפטר אדם נוסף שחשוד כי חלה בנגיף. כלל החולים מאזור מרכז הארץ.

ככלל כ-80% מהנדבקים לא מפתחים תסמינים לקדחת מערב הנילוס. לכ-20% מהנדבקים יופיעו תסמינים ברמות חומרה משתנות, הכוללים חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים מפושטים בגוף, וסיבוכים נוירולוגיים יופיעו בפחות מ-1% מהנדבקים. חשוב לציין כי הנגיף לא עובר מאדם לאדם והמחלה לא עוברת בחזרה מהאדם ליתוש.

משרד הבריאות חידד הנחיות לצוותים הרפואיים והנחה לשים דגש על אבחון וניטור המחלה.

על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים, ממליץ משרד הבריאות להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים, וכן להפעיל מאווררים במקום השהיה.

תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה. הסיכון לתחלואה משמעותית היא בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני.

במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעילויות מניעה והדברה מקומית ע״י הרשויות. בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים בהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף.

המשרד ממשיך בניטור הנתונים ויעדכן במידת הצורך.

מצורף קישור למידע נוסף ושאלות ותשובות בנושא באתר משרד הבריאות:
https://www.gov.il/he/pages/disease-west-nile-fever?chapterIndex=7

26/6/24

המרכז הרפואי ת״א איכילוב מעדכן כי לאחר אבחנה קלינית שכעת אושרה גם מעבדתית, אובחנה בביה״ח דנה-דואק לילדים ילדה בת 9 אשר נדבקה בקדחת הנילוס המערבי.
נדגיש כי הילדה סבלה מתסמינים של חום ופריחה בלבד וכי כעת מצבה טוב והיא אינה מאושפזת כבר למעלה משבוע.

25/6/24

משרד הבריאות מעדכן כי עד כה אובחנו 42 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם אושפזו בבתי החולים 36 אנשים, מהם חמישה מונשמים. אדם אחד שחלה בקדחת מערב הנילוס נפטר אתמול בשיבא, ונבדק חשד כי אדם נוסף שחשוד כי חלה בנגיף נפטר אתמול בבילינסון.

כלל החולים מאזור מרכז הארץ. ככלל, כ-80% מהנדבקים לא מפתחים תסמינים לקדחת מערב הנילוס. לכ-20% מהנדבקים יופיעו תסמינים ברמות חומרה משתנות, הכוללים חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים מפושטים בגוף, וסיבוכים נוירולוגיים יופיעו בפחות מ-1% מהנדבקים. חשוב לציין כי הנגיף לא עובר מאדם לאדם והמחלה לא עוברת בחזרה מהאדם ליתוש.

משרד הבריאות חידד הנחיות לצוותים הרפואיים והנחה לשים דגש על אבחון וניטור המחלה.

על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים, ממליץ משרד הבריאות להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים, וכן להפעיל מאווררים במקום השהיה.

תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה. הסיכון לתחלואה משמעותית היא בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני.

במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעילויות מניעה והדברה מקומית ע״י הרשויות. בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים בהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף.

המשרד ממשיך בניטור הנתונים ויעדכן במידת הצורך.

20/6/24

במסגרת תוכנית הניטור השגרתית של המשרד להגנת הסביבה נלכדו יתושות נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס ברמת גן; המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור כיצד לצמצם את מפגע היתושים בסביבת המגורים, להתגונן מפני עקיצות יתושים ולהפחית את הסיכון להיעקץ; המשרד להגנת הסביבה הנחה את הרשות המקומית כיצד לפעול. על פי נתוני משרד הבריאות, בשלב זה לא נראית מגמת תחלואה חריגה בקדחת מערב הנילוס בישראל. המשרד ממשיך בניטור הנתונים ויעדכן במידת הצורך בשקיפות וכפי שנעשה בעבר.

המשרד להגנת הסביבה מפרסם כי נלכדו יתושות נגועות בקדחת מערב הנילוס ברמת גן. היתושות הנגועות בנגיף נמצאו בלכידות שבוצעו במהלך השבועיים האחרונים.  תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה. במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעולות מניעה כנגד יתושים. בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים בהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף.

על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים, ממליץ משרד הבריאות להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים, וכן להפעיל מאווררים במקום השהיה.

ד”ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: “יתושות אשר נלכדו בניטור שביצע המשרד להגנת הסביבה באזור רמת גן אומתו במעבדות משרד הבריאות כנשאיות של וירוס קדחת מערב הנילוס. בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה עדכן את עיריית רמת-גן בממצאים, והנחה את הרשות המקומית כיצד לפעול. בנוסף לפעולות שהרשויות המקומיות נדרשות לבצע במקרים מסוג זה, תרומה משמעותית להפחתת הסיכון להידבק במחלה תושג באמצעות התנהגות אחראית ומושכלת גם מצד הציבור. אנו מעודדים את הציבור להישמע להמלצות המקצועיות, להקפיד על ייבוש של מקורות מים עומדים בסביבת המגורים ולנקוט באמצעי המיגון המומלצים. יחד נוכל לצמצם את מפגעי היתושים ולהימנע מעקיצות מיותרות”

המשרד להגנת הסביבה עדכן את העירייה לגבי לכידתן של היתושות הנגועות בשטחה, והורה על הגברת הניטורים באזורים הנגועים, ובמידת הצורך על ביצוע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי.צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך כל השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים במקורות מים וכן מאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. באם הבדיקה הווירולוגית מעידה על כך שהיתושות נגועות בווירוס הגורם למחלת קדחת מערב הנילוס, מוציא המשרד להגנת הסביבה לרשות המקומית התראה ודרישה מיידית לטיפול במפגע. בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.

כבכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד לסוף חודש נובמבר עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס. המשרד להגנת הסביבה מבקש מכלל הרשויות בישראל לתגבר את תדירות הפעולות שהן מבצעות לצורך ניטור זחלי יתושים, ובמידת הצורך להדבירם בטרם מתפתח מפגע. כמו כן, המשרד קורא לרשויות המקומיות לרענן את ההנחיות הניתנות לתושבים, זאת במטרה לסייע להם למנוע את התפתחותם של יתושים בסביבת המגורים.

למידע נוסף באתר המשרד להגנת הסביבה

למידע נוסף באתר משרד הבריאות

ד”ר אורן שטח כתבי, מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות מהחטיבה לבריאות הציבור במשרד הבריאות מסביר כי עם לכידת היתושים על ידי המשרד להגנת הסביבה, מבצעת המעבדה לאנטמולוגיה של משרד הבריאות סיווג של היתושות ומעבירה למעבדה הווירולוגית לצורך בדיקת נגיעות בגורמי מחלה. האגף לאפידמיולוגיה מרכז את המידע לגבי תחלואה בבני אדם וביתושים ומתריע לגורמים הרלוונטים בכל מקרה בו קיים אבחון של חולה.

מתחילת השנה 8 אנשים אובחנו למחלה.  קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים.  תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-5 עד 21 ימים והמחלה נמשכת לרוב 3-6 ימים.

במרבית המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:

* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.

* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.

* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.

* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:

* ככל שיתושים מהווים מטרד, ניתן להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים.

* להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.

* להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.

* להתקין רשתות על חלונות ופתחים.

המשרד להגנת הסביבה מעודד את הציבור לפנות לכל רשות מקומית אשר בשטחה מתגלה מפגע יתושים ולעדכן אותה על קיום פריצות ביוב, על קיומם של מים עומדים ועל מפגעי יתושים במרחב הציבורי.

מעבר לפעילות השגרתית שמבצעות הרשויות לצמצום מפגעים של מזיקים תברואיים, הפניית תשומת הלב של הרשות המקומית למפגעים גם מצד הציבור תאפשר לרשויות לפעול טוב יותר לסילוקם.