השימוש באיזוטרטינואין והקשר לאובדנות ולהפרעות פסיכיאטריות: מטה אנליזה (JAMA)

איזוטרטינואין (רואקוטן) הינה נגזרת של רטינואידים (ויטמין A) המשמשת לטיפול באקנה וולגריס (Acne Vulgaris) קשה שלא הגיבה לקוי טיפול מוקדמים. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף מחקר מה-JAMA Dermatology שעסק בהערכת הסיכון היחסי והמוחלט לאובדנות ולתחלואה נפשית בקרב המשתמשים באיזוטרטינואין, ומוסיף מהערותיו.

איזוטרטינואין נקשר בסיכון מוגבר לאובדנות ולתחלואה נפשית, בעיקר לדיכאון ולחרדה. לאור כך, ה-FDA האמריקאי (U.S. Food and Drug Administration) פרסם אזהרת שימוש (Black Box Warning) לגבי השימוש בתרופה לאור האפשרות שתעורר אובדנות, אגרסיביות, דכאון ופסיכוזה. עם זאת, מחקרים שעסקו בשאלת הקשר בין התרופה לאובדנות ולהפרעות נפשיות לא הראו תוצאות חד משמעיות.

המחקר החשוב שפורסם לאחרונה ב JAMA Dermatology ע”י ניקול קי-וון טאן וקבוצתה, עסק בהערכת הסיכון היחסי והמוחלט לאובדנות ולתחלואה נפשית בקרב המשתמשים באיזוטרטינואין.

יותר ממיליון ושש מאות אלף משתתפים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, השתתפו ב-24 המחקרים שנכללו במטה אנליזה. התוצאות הראו שהסיכון המוחלט לשנה (1-year absolute risk) למוות מאובדנות, לניסיון אובדני, למחשבות אובדניות או לפגיעה עצמית היה פחות מ-0.5% בקרב אלו שנטלו איזוטריטינואין. הסיכון המוחלט לשנה לפיתוח דכאון היה 3.8% והסיכון להופעת אחת מההפרעות הפסיכיאטריות יחד היה 4.5%.

לעומת זאת, תוצאות המחקר הראו שהסיכון היחסי לאובדנות בשנה השנייה, בשנה השלישית ובשנה הרביעית לאחר שימוש היה מופחת ביחס לאלו שלא השתמשו באיזוטרטינואין.

באופן כללי, המחקר הראה שרקע פסיכיאטרי העלה את הסיכון לאובדנות והפרעות פסיכיאטריות בקרב משתמשי איזוטרטינואין, בעוד מנה מצטברת גבוהה יותר של איזוטרטינואין הפחיתה את הסיכון לאובדנות.

ממצאי המחקר מראים שמשתמשים באיזוטרנטינואין אינם בסיכון מוגבר לאובדנות או לתלואה פסיכיאטרית. בנוסף, המחקר הצביע על סיכון מופחת לניסיונות אובדניים שנתיים עד ארבע שנים לאחר השימוש.

הערת העורך

תוצאות המחקר המעודדות הצביעו על כך שהשימוש באיזוטרטינואין אינו מעלה סיכון לאובדנות או פסיכופתולוגיה אחרת. עם זאת, מומלץ להקפיד לעקוב אחר מצב רוחם ובטיחותם של הנוטלים את התרופה.

למקור ב- JAMA Dermatology  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן