ילדים

ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי לטיפול בפגים ובתינוקות במשקל נמוך (EClinicalMedicine) -והערות ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

תינוק

ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) שפורסמו השנה ב-EClinicalMedicine מאששות את התפקיד המרכזי של טיפול מונע בפגים ובתינוקות במשקל נמוך, בין היתר את החשיבות בשמירת התינוק והאם ביחד, ואת החשיבות בהעצמה ותמיכה משפחתית בעת הטיפול בפגים או בתינוקות במשקל נמוך.

כ-11% מהתינוקות נולדים כפגים, וסיבוכים של פגות הם הסיבה השכיחה ביותר למוות בילדים מתחת לגיל חמש, כאשר כמעט מיליון פגים מתים מדי שנה ברחבי העולם. בשנת 2021, ארגון הבריאות העולמי כינס קבוצה לפיתוח הנחיות לטיפול בפגים כדי לבחון ראיות ולגבש המלצות לטיפול בפגים או בתינוקות במשקל לידה נמוך. ההנחיות בחדשות שפרסמה הקבוצה השנה כללו כ-25 המלצות.

אחת ההמלצות המשמעותיות שפורסמו השנה הייתה להתחיל מיד לאחר הלידה “טיפול קנגורו” (Kangaroo Mother Care) כטיפול שגרתי עבור כל הפגים או הילודים במשקל נמוך (למעט ילודים במצב קשה בהלם, ילודים שאינם מסוגלים לנשום באופן ספונטני לאחר החייאה או ילודים שזקוקים לתמיכה בהנשמה) הן בבית החולים והן בבית.

כמו כן, פורסמו המלצות חדשות בנוגע לקפאין לטיפול באפניאה ולאקסטובציה, מעורבות המשפחה בטיפול שגרתי בפגים ובתינוקות במשקל נמוך, ואופן המעקב אחרי השחרור לבית. בנוסף, פורסם כי יש לשקול מתן פרוביוטיקה, טיפול בקרם מרכך לעור, מתן לחץ אוויר חיובי מתמשך (CPAP) מיד לאחר הלידה (עם או בלי מצוקה נשימתית) בקרב תינוקות שנולדו לפני גיל 32 שבועות; וכן תמיכה משפחתית לסיוע בטיפול בפגים או בתינוקות במשקל נמוך.

  1. הטיפול בקנגורו מומלץ כטיפול שגרתי לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW). יש לאפשר טיפול בקנגורו למשך 8-24 שעות ביממה (וכל המרבה הרי זה משובח). יש להתחיל בטיפול בקנגורו בילודים הללו מוקדם ככל האפשר לאחר הלידה.
  2. חלב מאימו של התינוק הוא התזונה המועדפת להאכלת פגים או ילודים במשקל נמוך, כולל פגים מתחת לשבוע 32.
  3. כאשר אין אפשרות לתת חלב אם מאימו של התינוק, ניתן לשקול להאכיל פגים או ילודים במשקל נמוך בחלב אם תרומה, כולל פגים מתחת לשבוע 32.
  4. העשרת חלב אם אינה מומלצת באופן גורף לכל הפגים או הילודים במשקל נמוך אולם ניתן לשקול להעשיר חלב אם בפגים קטנים משבוע 32 או בילודים במשקל לידה נמוך במיוחד (פחות מ-1,500 גר’) בכאלה הניזונים מחלב אם או חלב אם תרומה.
  5. כאשר אין בנמצא חלב אם או חלב אם תרומה, ניתן לשקול מתן תמ”ל פגים בפגים מתחת לשבוע 32.
  6. יש להתחיל להאכיל פגים (כולל מתחת ל-32 שבועות) וילודים במשקל נמוך (כולל כאלה במשקל נמוך מ-1,500 גר’) ביממה הראשונה לאחר הלידה. ילודים שמסוגלים לינוק, יש להניח על השד מוקדם ככל האפשר לאחר הלידה. לילודים שאינם מסוגלים לינוק יש לתת חלב שאוב מאימם. אם לא נמצא חלב אם מאימו של התינוק, יש לתת חלב אם תרומה כאשר ניתן.
  7. בבתי חולים, יש להעדיף כלכלה לפי שעות מאשר כלכלה גמישה לפגים מתחת לשבוע 34 עד לשחרורו של הילוד.
  8. בפגים (כולל מתחת ל-32 שבועות) וילודים במשקל נמוך (כולל כאלה במשקל נמוך מ-1,500 גר’), שיש להזינם בדרך אלטרנטיבית ולא מסוגלים לינוק (כמו בעזרת זונדה או כפית), יש להעלות כלכלה בקצב של עד ל-30 ml/Kg/d.
  9. יש להאכיל פגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) בחלב אם בלעדי עד לגיל 6 חודשים.
  10. יש להוסיף ברזל לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) הניזונים מחלב אם ולא מקבלים ברזל ממקור אחר.
  11. יש לשקול לתת תוספת אבץ לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) הנזונים מחלב אם ולא מקבלים אבץ ממקור אחר.
  12. יש לשקול לתת תוספת ויטמין D לכל הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך (LBW) הניזונים מחלב אם ולא מקבלים ויטמין D ממקור אחר.
  13. יש לשקול מתן ויטמין A פומי לכל הפגים מתחת לשבוע 32 או ילודים במשקל לידה נמוך במיוחד הניזונים מחלב אם ולא מקבלים ויטמין A ממקור אחר.
  14. אין המלצה להוסיף סידן וזרחן.
  15. אין המלצה להוסיף תוספי מזון אחרים מעבר לאלו שצוינו לעיל.
  16. ניתן לשקול לתת פרוביוטיקה לפגים מתחת לשבוע 32 הניזונים מחלב אם.
  17. ניתן לשקול למרוח את עורם של הפגים או הילודים במשקל לידה נמוך בשמן תינוקות.
  18. מומלץ להשתמש ב-CPAP בפגים מתחת לשבוע 37 עם סימנים קליניים של RDS.
  19. ניתן לשקול לטפל ב-CPAP מייד לאחר הלידה בפגים הקטנים משבוע 32, עם וללא מצוקה נשימתית.
  20. ניתן לשקול לטפל ב-bubble CPAP בעדיפות על מקורות לחץ אחרים (למשל CPAP ממנשם) בפגים מתחת לשבוע 37.
  21. קפאין הינו הטיפול המועדף באפניאה של פגות בפגים פחות משבוע 37.
  22. מומלץ להשתמש בקפאין לשם אקסטובציה בפגים מתחת לשבוע 34.
  23. ניתן לשקול טיפול בקפאין בפגים מתחת לשבוע 34 על מנת למנוע אפניאות.
  24. מומלצת מעורבות משפחות בטיפול השעגרתי בפגים או ילודים במשקל לידה נמוך (LBW) בבתי החולים.
  25. יש לתת תמיכה נוספת למשפחות המטפלות ביילודים שלהם החל משהותן בבתי החולים והמשך במעקב לאחר השחרור. התמיכה צריכה לכלול: הדרכה, ייעוץ והכנה לשחרור מעובדי בריאות ותמיכת עמיתים.
  26. קיימת המלצה לקיים ביקורי בית לשם תמיכה במשפחות המטפלות בפג או הילוד שנולד במשקל נמוך שלהן.
  27. חופשת הלידה של ההורים צריכה להתחשב בצרכים המיוחדים של אמהות ואבות לפגים או ילודים במשקל נמוך.

להנחיות הקליקו כאן

 

הערות העורך, ד”ר ברנרד ברזילי:

הנחיות אלה שנכתבו ע”י ארגון הבריאות העולמי ע”י רופאים מומחים, אחיות, עובדי בריאות אחרים ונציגי הורים מדגישים מספר תחומים, בעיקר את חיזוק הקשר בין האם, התינוק והמשפחה. ההנחיות פחות מתרכזות בתחום הטיפול האקוטי בפג ויותר בתחומים ה”רכים יותר” כמו קנגורו, הכלכלה והתמיכה במשפחת הפג (לא לחינם מציינים פה כי יש לתמוך בכל המשפחה ולא להגביל את התמיכה והשיתוף רק בקרב ההורים).

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

  • NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    הנשמה לא פולשנית בתדר גבוה (NHFOV) מפחיתה את הצורך באינטובציה חוזרת ומפחיתה כישלון אקסטובציה בהשוואה לשיטות תמיכה אחרות, כך עולה מסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמו ב-PLoS One. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי מספר מאפיינים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסיבוכים באם וביילוד במקרים של לידה עם פרע כתפיים, כולל קומה אימהית נמוכה, סוכרת טרם היריון, לידת ואקום ומאקרוזומיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת גורמי סיכון הקשורים עם תוצאות שליליות באם וביילוד […]

  • החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי אין הבדל בתוצאות היריון בין נשים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונשים עם תפקודי תריס תקינים במהלך ההיריון, למעט שיעורים גבוהים יותר של אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים באלו עם ההפרעה בתפקודי התריס. באלו עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונוגדנים […]

  • השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למעלה מ-5% מהמקרים של מוות פתאומי של תינוקות עשוי להיות קשור להשמנת-יתר אימהית. בארצות הברית מדווח בכל שנה על כ-3,500 מקרים של מוות פתאומי של תינוקות. לאחר מסעות פרסום בשנות ה-90 של המאה הקודמת שכללו המלצות על תנוחות שינה בטוחות […]

  • סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    קווים מנחים חדשים מציעים כי סגירה טרנסקטטרית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) עשויה להיות עדיפה על פני סגירה כירורגית בפגים עם פגות קיצונית הזקוקים להנשמה מלאכותית, כך פורסם ב-Journal of Perinatology. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    כשל גדילה, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף הראש בשחרור של ילודים עם פגות קיצונית, נמצא כקשור לתוצאות התפתחותיות והתנהגותיות בגיל שנתיים, כך פורסם ב- Journal of Perinatology ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    בתינוקות שנולדו במועד וללא חום עם שלפוחיות או פוסטולות קיים סיכון נמוך מאוד לזיהומים מסכני-חיים לאחר שלילת אבחנה אפשרית של זיהום בנגיף HSV (או Herpes Simplex Virus), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של תינוקות בגיל עד 60 ימים עבורם הוזמן ייעוץ רופא עור בשישה מרכזים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה