דיכאון אבהי מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעה דיכאונית בצאצאים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ממצאים אלו מצביעים על העברה בין-דורית של הפרעות פסיכיאטריות ומעלים את האפשרות כי התערבות המתמקדת בבריאות הנפשית עשויה לסייע למטופל וגם לבני משפחתו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות אפידמיולוגיות קודמות הצביעו על תוצאות סותרות אודות הקשר בין דיכאון אבהי ובין הסיכון לדיכאון בצאצאים. לאור זאת, הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים להערכת הקשר בין דיכאון אבהי ודיכאון בצאצא.
לאחר חיפוש במאגרי Embase, PubMed, PsycINFO, Scopus ו-Web of Science לזיהוי מחקרים תצפיתיים להערכת הקשר בין דיכאון אבהי ודיכאון בצאצא זיהו החוקרים 16 מחקרים רלבנטיים שפורסמו בין השנים 2002 ו-2021. התוצא העיקרי היה שיעורי דיכאון בצאצא, כפי שנקבע על-בסיס כלים מבוססים להערכת דיכאון.
המחקרים שנכללו בסקירה השיטתית דיווחו על למעלה מ-7.1 מיליון זוגות אב-ילד. מטה-אנליזה של מחקרים אלו הצביעה על קשר בין דיכאון אבהי ובין עליה של 42% בסיכון לדיכאון בצאצא (יחס סיכויים של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.71). הסיכון לדיכאון בצאצא היה גבוה יותר במקרים של הפרעה דיכאונית באב (יחס סיכויים של 1.65, רווח בר-סמך 95% של 1.28-2.12), בהשוואה לצאצאים לאב עם דיכאון לא-קליני (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.19).
מניתוח רגישות עלה כי היקף העלייה בסיכון לדיכאון בצאצא בנוכחות היסטוריה משפחתית של דיכאון באב נע בין 1.35 (רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.62) ועד 1.45 (רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.78).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר להפרעה דיכאונית בצאצאים לאב הסובל מדיכאון ומעלים את האפשרות כי התערבות המתמקדת בבריאות הנפשית עשויה להשפיע לטובה על כלל בני המשפחה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!