ילדים

האם שימוש במכשירי טלפון סלולאריים מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם? (Eur Heart J Digit Health)

טלפון

שימוש במכשירי טלפון סלולאריים לקבלת או הוצאת שיחות טלפון במשך 30 דקות בשבוע בלבד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר גדול, שפורסמו בכתב העת European Heart Journal – Digital Health.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מכשירי טלפון סלולאריים פולטים רמות נמוכות של אנרגיית גלי רדיו, אשר מלווה בעליה בלחץ דם לאחר חשיפה קצרת-טווח. עם זאת, לא ידוע אם קיים קשר בין שימוש במכשירים ניידים לקיום שיחות טלפון ובין הסיכון להופעה חדשה של יתר לחץ דם.

להערכת הנושא אספו החוקרים נתונים אודות 212,046 מבוגרים (גיל ממוצע של 54 שנים; 62% נשים) ממאגר UK Biobank ללא היסטוריה של יתר לחץ דם.

מידע אודות שימוש במכשירי טלפון סלולאריים להשלמת שיחות התבסס על שאלונים למילוי-עצמי שהושלמו בתחילת המחקר, כולל שנות שימוש, שעות בשבוע ושימוש במכשירים ללא-ידיים/רמקול.

מרבית המשתתפים (88%) השתמשו במכשירי טלפון ניידים, אשר הוגדר כשימוש לפחות פעם בשבוע. לאורך חציון מעקב של 12 שנים, 13,984 משתתפים (7%) אובחנו לראשונה עם יתר לחץ דם.

לאחר תקנון למספר ערפלנים, שימוש במכשירי טלפון ניידים לווה בעליה של 7% בסיכון להופעה חדשה של יתר לחץ דם (יחס סיכון של 1.07, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.12), בהשוואה לאי-שימוש במכשירי טלפון אלו.

בקרב משתמשים במכשירי טלפון ניידים, בהשוואה לאלו שהשתמשו במכשירים במשך פחות מחמש דקות בשבוע, שימוש שבועי בהיקף של 30 דקות עד 6 שעות לווה בסיכון מוגבר משמעותית להופעה חדשה של יתר לחץ דם. התוצאות היו דומות בגברים ובנשים.

במבוגרים בסיכון גנטי גבוה ליתר לחץ דם, אשר שוחחו בטלפון במשך 30 דקות ויותר בשבוע תועדה עליה של 33% בסיכון להופעה חדשה של יתר לחץ דם (יחס סיכון של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.24-1.43) בהשוואה לאלו בסיכון גנטי נמוך ששוחחו בטלפון למעלה מ-30 דקות בשבוע.

לא זוהה קשר בין שנות שימוש במכשירים ניידים ושימוש במכשירים ללא-ידיים ובין הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם.

מהממצאים עולה כי במבוגרים ששוחחו בטלפון נייד במשך לפחות 30 דקות בשבוע נרשמה עליה של 12% בסיכון להתפתחות יתר לחץ דם, כאשר באלו שבילו למעלה משש שעות בשבוע נרשמה עליה של 25% בסיכון ליתר לחץ דם, בהשוואה לשימוש שבועי של פחות מחמש דקות.

החוקרים מזהירים מפני המגבלות הרבות של המחקר, אך מאמינים כי ממצאים אלו מספקים הזדמנות לרופאים לנהל דיון עם המטופלים אודות יתר לחץ דם בכלל ואודות חשיבות הפחתת גורמי סיכון להתפתחות יתר לחץ דם.

Eur Heart J Digit Health. Published online May 5, 2023

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה