ילדים

ניתוח לצריבת גידול סרטני בעומק המוח באמצעות לייזר בוצע באיכילוב, כשהחולה ער לאורך כל התהליך (הודעת המרכז הרפואי איכילוב)

אמיר קולבן, בן 69, הוא המטופל הראשון בארץ שעבר הליך חדשני להרס גידול סרטני בעומק המוח באמצעות צריבה בקרן לייזר כשהוא ער לחלוטין.

קולבן, כוריאוגרף ומנהל אומנותי של להקת מחול ׳קולבן דאנס׳, אובחן כחולה סרטן בעומק המוח לפני כשנה. “התחילו להופיע לי טיקים קטנים, לאחר שראיתי שאינם חולפים החלטתי ללכת ולהיבדק. כשהגיע הבשורה שמדובר בגידול סרטני היה לי קשה מאוד לעכל אותה. למזלי, היה לי את הריקוד שגרם לי להישאר אופטימי”.

קולבן הופנה לד”ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית במערך הנוירוכירורגי באיכילוב.
“הגידול של אמיר היה ממוקם בעומק המוח באזור הנמצא בסמיכות לאזורי שפה ומוטוריקה. כאשר שוחחתי עם אמיר לגבי האפשרויות הטיפוליות, הועלתה גם אפשרות טיפולית של צריבת הגידול באמצעות קרן לייזר.
אמיר הפתיע ושאל אותי: “האם לנוכח העובדה שהגידול נמצא באזור קריטי יהיה ניתן לבצע את הפרוצדורה הזו בעירות?”
השבתי לו שטרם ביצענו את הפרוצדורה הזו בארץ במצב של עירות ואני מוכן לבדוק התכנות של פעולה כזו”, מסביר ד”ר שטראוס.

“כאשר ד”ר שטראוס חזר אלי עם תשובה חיובית לבצע את צריבת הגידול בלייזר בעירות, ידעתי שאין בכלל שאלה. היה לי חשוב שהאזורים המוטוריים והקוגנטיביים ישמרו במהלך הפרוצדורה והייתי חייב לנסות אותה כי היא הכי פחות מסוכנת ופולשנית עבורי” מדגיש קולבן.

ואכן, לפני חודשיים, בוצע ההליך לראשונה בארץ כאשר קולבן היה ער לחלוטין לאורך כל הניתוח.
פעולת צריבת הלייזר המבוצעת באופן ייחודי בארץ בבית החולים איכילוב, משלבת בין טכנולוגיית לייזר זעיר פולשנית וסריקת MRI מתקדמת המאפשרת בקרה בזמן אמת של גודל האזור הנצרב במוח. תהליך הטיפול כולל בשלב הראשון השתלת סיב אופטי עדין בצורה מדויקת למרכז הגידול בחדר ניתוח באמצעות רובוט ניתוחי מיוחד דרך חור קידוח זעיר בגולגולת בקוטר של כ-3 מ”מ. בשלב השני המתבצע במכשיר ה-MRI , מחובר הסיב האופטי למערכת הלייזר Visualase לצורך ביצוע הצריבה עצמה תוך כדי בקרה מדוייקת של עליית הטמפרטורה בגידול המביאה להשמדתו. הייחוד הפעם היה שהצריבה עצמה בוצעה כאשר המטופל שוכב ער בתוך מכשיר ה MRI- עובדה שאפשרה לשלב את יתרונות ניתוח הלייזר עם ניטור נוירולוגי מתמשך על מנת לוודא שאזורים מוחיים סמוכים לאזור הצריבה שאחראים על תפקודים קריטיים לא נפגעים” מסביר ד”ר שטראוס.

אמיר עבר את הניתוח בהצלחה, וכבר למחרת שוחרר לביתו. בהודעה שפרסם המרכז הרפואי הוא מוסר: “שבוע אחרי הניתוח חזרתי לרקוד ובימים אלו אני עובד על יצירה חדשה יחד עם הלהקה שלי ובמקביל אני ממשיך לקבל טיפולים אימונותרפיים ששומרים על המחלה במצב סטטי. אני כל כך אסיר תודה לצוות שהצליח לצאת מהקופסא, להעז לנסות דרכים חדשות, ולעשות את הבלתי יאומן. בזכותכם אני חי היום חיים מלאים, מאושרים ועושה את הדבר שאני הכי אוהב – לרקוד וליצור”.

התמונות באדיבות דוברות איכילוב:

הכוריאוגרף אמיר קולבן בבית החולים, ובזמן הופעה

בתמונת הכותרת: ד”ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית במערך הנוירוכירורגי באיכילוב

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • דשא טבעי עלול להוביל לפציעות ראש חמורות יותר מדשא מלאכותי בשחקני פוטבול (Clin J Sport Med)

    דשא טבעי עלול להוביל לפציעות ראש חמורות יותר מדשא מלאכותי בשחקני פוטבול (Clin J Sport Med)

    בגברים צעירים המשחקים פוטבול אמריקאי, חומרת ותסמיני זעזוע מוח משמעותיים יותר באלו שחוו פציעה על דש טבעי, בהשוואה לדשא מלאכותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of Sports Medicine. חלק גדול ממגרשי הדשא הטבעי, בעיקר אלו המשמשים צעירים, אינם מתוחזקים היטב ועלולים להיות קשים יותר ולכן הסיכון לפציעה עלול להיות גדול […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה