ילדים

סיכון מוגבר למחלות קרדיו-מטבוליות בילדים עם שיתוק מוחין (J Child Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Child Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם שיתוק מוחין הסובלים מהשמנת-יתר סיכון מוגבר למחלות קרדיו-מטבוליות וטיפול בתרופות בעלות השפעה על משקל הגוף.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם שיתוק מוחין עשויים להיות בסיכון מוגבר להשמנת-יתר, אך התוצאות וגורמי הסיכון אינם מוכרים היטב. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את מדדי מסת הגוף באוכלוסייה זו ואת הסיכון למחלות קרדיו-מטבוליות וטיפול תרופתי במצבים אלו.

המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתוני TriNetX, מאגר רשומות רפואיות ממוחשבות, תוך התמקדות בילדים בגילאי 2-18 שנים עם שיתוק מוחין ונתונים זמינים אודות מדד מסת הגוף. אוכלוסיית המחקר סווגה לארבע קטגוריות לפי אחוזוני מדד מסת הגוף: תת-משקל (מדד מסת גוף מתחת לאחוזון 5), משקל תקין (מדד מסת גוף בין אחוזון 5 ואחוזון 85), עודף-משקל (מדד מסת גוף בין אחוזון 85 ואחוזון 95), או השמנת-יתר (מדד מסת גוף של אחוזון 95 ומעלה), תוך הערכת הסיכון למחלות קרדיו-מטבוליות ותרופות ייעודיות בכל קטגוריית מדד מסת גוף.

מדגם המחקר כלל 5,993 ילדים עם שיתוק מוחין, רובם בעלי משקל תקין (2,390 ילדים, 39.9%) או עודף-משקל (943 ילדים, 15.7%), כאשר חלק גדול סבלו מהשמנת-יתר (2,409 ילדים, 40.2%) וחלק קטן היה בקטגוריית תת-משקל (251 ילדים, 4.2%).

מניתוח סטטיסטי עלה כי בקרב ילדים עם שיתוק מוחין ומדד מסת גוף בטווח השמנת-יתר תועדו סיכויים גבוהים יותר אסתמה, סוכרת, יתר לחץ דם ודום נשימה בשינה, בהשוואה לילדים עם שיתוק מוחין ומדד מסת גוף בטווח התקין.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר למחלות קרדיו-מטבוליות וטיפול בתרופות בעלות השפעה על משקל הגוף בילדים עם שיתוק מוחין והשמנת-יתר. הם מציינים כי הערכת מדד מסת הגוף מוגבלת באוכלוסייה זו ויש להתבסס על כך באופן זהיר להערכת מבנה הגוף ולעקוב אחר הופעת מחלות קרדיו-מטבוליות.

J Child Neurol, Apr 5, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה