במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דפוס הקשר בין הפרעות יתר לחץ דם של היריון ובין מבנה ותפקוד הלב בילדות אינו עקבי. לחץ דם דיאסטולי אימהי גבוה יותר לאורך ההיריון לווה בנפח סוף-דיאסטולי נמוך יותר של חדר שמאל בילדות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפרעות יתר לחץ דם של היריון ולחץ דם גבוה יותר במהלך ההיריון ובין שינויים תת-קליניים במבנה ותפקוד הלב של הצאצא במהלך הילדות. הם השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסייה, שכלל 2,502 זוגות אם-צאצא.
לחץ הדם האימהי נבחן בתחילת , אמצע וסוף היריון ומידע אודות הפרעות במהלך ההיריון התבסס על הרשומות הרפואיות. בדיקת MRI של הלב לאחר 10 שנים שימשה להערכת מדדים לבביים בצאצא והחוקרים התמקדו בנפח חדר שמאל וימין בתום-דיאסטולה וכן במקטע הפליטה של החדרים ומסת חדר שמאל.
מהנתונים עולה כי בצאצאים שנחשפו לקדם-רעלת היריון תועד מקטע פליטה נמוך יותר של חדר ימין (הבדל של 0.31- סטיות תקן; רווח בר-סמך 95% של 0.60- עד 0.02-); עם זאת, לא זוהה קשר עם תוצאים לבביים אחרים.
לחץ דם דיאסטולי אימהי גבוה יותר בשלב מוקדם ומאוחר של ההיריון נקשר עם נפחים נמוכים יותר של חדר ימין ושמאל בסוף דיאסטולי (p<0.05), כאשר ההשפעה הבולטת ביותר הייתה בתחילת היריון. לא זוהה קשר בין לחץ דם סיסטולי ובין התוצאים בצאצא. קשרים אלו נותרו מובהקים סטטיסטית לאחר תקנון נוסף למאפיינים של הילד ושל הלידה.
החוקרים לא מצאו קשר בין לחץ דם סיסטולי או דיאסטולי של האב ובין מבנה ותפקוד הלב בצאצאים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם מעידים על קשר עקבי בין הפרעות יתר לחץ דם של היריון ובין תוצאים לבביים בצאצא. הם מדווחים על קשר אם-צאצא בולט יותר מהקשר אב-צאצא, רמז לכך ששינויים המודינמיים אימהיים בזמן הריון עשויים להשפיע על מבנה הלב של הצאצא דרך השפעות תוך-רחמיות ישירות. יש מקום להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את הממצאים ולבחון את המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!