ועדת הבריאות קיימה דיון בנושא עבודתה של ועדת סל התרופות לשנת 2023, בהשתתפות יו”ר ועדת הסל פרופ’ דינה בן יהודה, נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, נציגי עמותות וחולים.

בפתח הדיון אמר יו”ר הוועדה ח”כ אוריאל בוסו: “לפני מספר ימים אישרה הממשלה את המלצת הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות, שזכתה לכינוי ‘ועדת סל התרופות’. מדובר באחד התקציבים החשובים ביותר שמשפיעים ישירות על חייהם ועל איכות חייהם של האזרחים, והשנה נוספו לתקציב 100 מיליון ₪…הוועדה הכניסה השנה לסל למעלה מ-120 תרופות וטיפולים בעלות כוללת של 650 מיליון. האחריות החשובה המוטלת עלינו היא לוודא שהתקציב אכן קיים וזמין לביצוע ושההחלטות מתממשות”.

נציגות משרד הבריאות טל מורגנשטיין וד”ר אסנת לוקסנבורג הסבירו על הליך מינוי הוועדה ופעילותה. בין היתר אמרו כי השנה הוגשו לוועדה בקשות ללמעלה מ-950 תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות כוללת של למעלה מ-4 מיליארד ₪, כמחציתן חדשות לחלוטין ואחרות חוזרות או מבקשות לשנות קריטריונים של דברים שכבר היו בסל כדי להרחיב את הזכאות. עלות התרופה היקרה ביותר שהוגשה היא 4,08 ₪ לחולה בשנה. הומלצו להכללה: 89 תרופות ו-33 טכנולוגיות שאינן תרופות, מהן 20 תרופות או טכנולוגיות ללא תוספת עלות. כמו כן עדכנו נציגות המשרד בחידושים בפעילות מהשנים האחרונות וציינו כי בארבע השנים האחרונות החל המשרד לערב חולים בתהליך, כך שמעבר לחומר המקצועי חברי הוועדה מקבלים גם מכתבים שמציגים את דברי החולה. לדבריהן “יש חשיבות רבה לקבלת הזווית של החולה עצמו, שיודע הכי טוב איך הטיפול משפיע על חייו. הגיעו מאות פניות במסגרת הפיילוט ואנחנו מעבירים כל פנייה כלשונה לוועדה”.

יו”ר הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות, פרופ’ דינה בן יהודה אמרה: “מדובר בתהליך לא פשוט. קולם של החולים נשמע לאורך כל דיוני הוועדה. לא הצלחנו להכניס את כל מה שרצינו, אבל התוספת התקציבית של עוד 100 מיליון ₪ נתנה לנו חמצן להכניס עוד תרופות ועוד מזור לחולים נוספים ועל כך אני מודה לאריה דרעי שכיהן כשר הבריאות ונתן את התוספת. הסל הוא סל מאוד חברתי. בין היתר נתנו משקפיים לילדים עד גיל 7, וזה אומר שילדים שיתחילו ללמוד לא יסבלו מהפרעות למידה כבר בשלב הראשון. נתנו גם הרבה דברים של רפואה מונעת והוספנו ארבעה חיסונים. גם באונקולוגיה הלכנו יותר על כיוון שנועד למנוע את התקדמות המחלה והעברנו לקו ראשון טיפולים שימנעו הגעה לשלב שבו כבר לא ניתן לטפל במחלה. אני חושבת שיש מקום לדון בשאלה ובאפשרות למסגרת תקציבית נפרדת לחלק מהנושאים, כמו תקצוב החיסונים או הטיפולים למחלות היתום, שבהן נתקלים לעיתים במצב בו ילד אחד צריך תרופה שעלותה 4 מיליון ₪ בשנה. יש מאבק תמידי בין לתת הרבה למעט או מעט להרבה”.

פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל: “רק 2.5% מתקציב הסל מוקצים לתוספת השלישית- לרפואה מונעת, שיקום וגריאטריה, למרות חשיבותם הרבה, וזה דורש דיון עומק, שכן ידוע שרפואה מונעת היא חשובה ביותר וגם חסכונית ביותר בטווח הארוך. מדינת ישראל מפגרת אחר מדינות אחרות בתחום החיסונים לדוגמא. כספים כמו אלה של מס השתייה הממותקת למשל היו יכולים להוות תוספת יפה וחשובה לסל”.

ד”ר זאב פלדמן, יו”ר ארגון רופאי המדינה: “ההקצאה הלאומית לבריאות בישראל היא מהנמוכות לעולם המערבי. אנחנו מרגישים את זה גם בסל וגם בתחומים אחרים כמו תשתיות ועוד. צריך עדכון דמוגרפי ועדכון הזדקנות אוטומטי ומלא לתקציב ולהתחייב על תוספת קבועה לסל בתרופות כאחוז מסוים מתקציב הבריאות”.

ד”ר דניאל לנדסברג, רופא ראשי, מכבי שירותי בריאות: “עדכון הסל חשוב מאוד ונותן חמצן והזדמנות להכניס דברים חדשים. אני מבין שיש רצון של הממשלה לאפשר גמישות אבל אפשר להגיע לפתרון ביניים של עדכון תקציב הסל בכל פעם ל-3-4 שנים, כדי שנוכל לתכנן ולקבל החלטות מושכלות. למדנו השנה שאפשר גם להגיש בקשות חברתיות, כמו מימון המשקפיים לילדים, ולא רק תרופות. זו הייתה בקשה של מכבי שלשמחתנו התקבלה, ומעתה נגיש בכל שנה נושאים חברתיים”.

ד”ר שני שילה, מנכ”לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה הודתה ליו”ר הוועדה על תשומת הלב הרבה שניתנה בדיון לדבריהם של נציגי עמותות וחולים ואמרה: “לפני 11 שנה בעלי אובחן עם סרטן ריאה גרורתי ובזכות הנגשת התרופות הוא חי 11 שנה ונפטר באוגוסט האחרון. הוא השתייך ל-20% שלא עישנו אבל סרטן ריאה זו מחלה של העם, ברובם חולים מהפריפריה החברתית וגיאוגרפית, מעשנים שהתחילו לעשן כשזה עוד היה מקובל ולא בהכרח הבינו את ההשלכות. זו מגיפה והתמכרות וצריך לטפל בזה, לתת יותר מקום למניעה ולאבחון מוקדם. בדרך כלל עסוקים יותר בכיבוי שריפות”.

גיורא שרף, מנכ”ל עמותת חליל האור: “ייצוג קול החולים בוועדה הוא חשוב מאוד, אנחנו מברכים עליו ולוקחים בו חלק. אבל אין עמותות לכל המחלות ולא תמיד יש חולים שמקבלים תרופות חדשות שמוגשות לסל שיעידו על ההשפעה. יש מקומות בעולם שבהם משתפים חולים ונציגי חולים כחברים בוועדה או לפחות כמאפשרים להם להעיד בפני הוועדה. הם צריכים להיות חלק מההליך עצמו”.

שולמית בורשטיין- מנכל האגודה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס: “פעם הצוות הרפואי היה במרכז, הוא בעל הידע ומקבל את ההחלטות. היום הרפואה הולכת לכיוון של החולה במרכז, ואף למקום של חולה מומחה ולשיתוף של חולים בקבלת החלטות, בוועדות ובטיפולים. ניתן וצריך ליישם את הגישיה הזאת גם בעבודה של וועדת סל התרופות”.

לסיכום הדיון פנה יו”ר הוועדה ח”כ בוסו לחברי ועדת הסל ואמר: “הוטלה עליכם אחריות כבדת משקל אבל הדיון הפתוח היום נתן חוסן ותחושה שיש פה אנשים אחראים שפועלים משיקולים מקצועיים. אנחנו מודים לכם ולכל מי שלקח חלק בדיון היום, נמשיך לפקח על עבודת הוועדה ויישום המלצותיה. נוודא מול משרד האוצר כי ב-1 ליולי תועבר התוספת התקציבית על סך 100 מיליון ש”ח לטובת יישום ההמלצות שאושרו בוועדה. אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו גם את קולות החולים והארגונים שנשמעו כאן. נשתדל לסייע ככל שניתן ולהשמיע את קולכם”.

מקור: מור אברג’יל, דוברת הוועדה

הערת מערכת: לאחרונה ערכנו ראיון עם פרופ’ נדב דוידוביץ שבה דנו בסוגיית המתודולוגיה של תיעדוף הסל, ואי השימוש בכלים של תורת כלכלת בריאות

צפו: בעקבות המלצות ועדת הסל – ראיון מיוחד עם פרופ’ נדב דווידוביץ

תמונות מהדיון, בתמונת הכותרת ובגוף הידיעה באדיבות דוברות הכנסת- נעם מושקוביץ